שו"ת חתם סופר/א/קפד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קפד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה במי שהי' לו אתרוג מיותר ותלאו בסוכה לנוי ואח"כ בי"ט בא א' מאנשי הכפר שלא מצא אתרוג לקנות וקרוב לודאי שבח"המ יתבטל הוא ואנשי ביתו ממצות לולב כי א"א לבוא אל הקהל' כי בין הגתות שנו כידוע פה ובזמן הגתות א"א לו ולכל משרתיו להתבטל ממלאכתם ולבוא כאן והורתי שמותר ליטול אתרוג התלוי לנוי סוכה נהי דבי"ט אסור לטלטלו משום מוקצה מ"מ בח"המ שמותר בטלטול רק בהנאה אסור משום אתקצאי למצותו שפיר דמי למיפק בי' ידי חובת לולב דמצות לאו ליהנות נתנו ועוד דמ"ט אסור לטלן ולהנות בהם משום ביזוי מצוה כמבואר בפ' במה מדליקין ובכל הפוסקי' והיינו לדבר הרשות דומי' להרצות מעות נגד נר חנוכה וכיסוי דם ברגל אבל ליטול ממצוה אחת למצוה אחרת אין כאן ביזוי מצוה דהרי ק"ל מתירי' מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר וה"ה וכ"ש כאן דמעלי' בקודש דמעיקרא לא הוי רק לנוי למצוה והשתא מצוה גופה ומברכי' עליו ואומרי' עליו ההלל ואע"ג דמעיקרא הוי נוי למצוה דאורייתא והשתא מצוה דרבנן מכל מקום עדיף דהרי הסכי' ביש"ש סי' ד' דנוי מצוה דרבנן בעלמא הוא ואין לומר מ"מ אין בו היתר אכילה ז"א לא מיבעי' להתוס' וסייעתי' דהיתר אכילה אינו מזיק כ"א ביום ראשון ולא בח"המ והכא בח"המ קיימי' אלא אפילו להרמב"ם דס"ל משום שאינו פרי וזה פסול אפילו בשאר הימים כמבואר בפוסקים מ"מ הכא הוי שפיר פרי שהרי מותר באכילה לדבר מצוה לפי דברינו הנ"ל אם יזדמן שלא יהי' מה לאכול בי"ט כלל כ"א אתרוג זה מותר לאכלו אע"פי שהוקצה למצותו שאין בזה ביזוי מצוה וכן לכל דבר מצוה שאפשר שיצויר ואין לומר א"כ ערלה ותרומה טמאה נמי חזי לחולה שיש בו סכנה ז"א דמשו"ה לא נחשב היתר אכילה דהוי כמו דברים מרים שאינם ראויים לאכילה ומרפאים החולה אבל נידון זה דמותר לכל דבר מצוה בעולם ה"ל שפיר היתר אכילה דאתרוג גופי' ראוי ומותר רק הזמן אסרו עד שיעבור החג ומבואר דאכילת היתר בשעה אסורה אינו גרוע כ"כ כאכילת איסור ממש אלא דיש לדחות זה וכן משמע מל' תשו' שער אפרים ע"ש ואין להאריך וכבר הארכתי בזה במקום אחר:

וכיון שמותר לצאת בו ממילא מותר נמי לבעל האתרוג ליקח המעו' מחיר האתרוג אע"ג דאסור בהנאה מ"מ הא לרוב הפוסקי' חליפי איסורי הנאה מותרים ואפי' להאוסרים להמחליף מ"מ כ"ע מודים דלאו מדינא אסור אלא מקנסא כיון שהחליף והכא אנן אומרי' לו זיל תן לו האתרוג וכיון שכבר לקחו זה למצוה מותר לזה ליקח דמיו וגם יש לעיין גבי משך ואח"כ נתן המעו' גבי יי"נ ע"ש וא"א להאריך רק רשמתי לזכרון דברי' בעלמא בח"המ של סוכות פה ק"ק דרעזניץ תקנ"ח לפ"ק משה"ק סופר:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון