שו"ת חתם סופר/א/קלג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט להרב המופלג ומופלא כבוד מו"ה אייזק ליב נ"י אב"ד דק"ק רייץ יע"א:
גי"ה הגיעני ע"י החזן שלכם ובעי ממני מלתא דבעי טעמא ולהשיב ע"י מיד ולאלתר ואני עמוס התלאות לא יאומן כי יסופר וע"כ הנני להשיב בקיצור נמרץ ולא ארבה להביא ראיה ושקלי וטרי על כל פרט ואם יצטרך עוד לברר דברי יכתוב אלי וניתנו להשבון אי"ה אם נוגע לדינא ולא רק לפלפולא. עובדא הוה איש א' מעירו שלח קודם פסח עגלן לק"ק פלוני לפלוני המוכר לשלוח לו ב' הין יי"ש ראזאלא וכ' להמוכר שבהגיע עונת מכירת חמץ ימכרנו הוא הלוקח והעגלן בא להמוכר ולקח ממנו היי"ש בע"פ שחרית אבל לא נפסק דמי' ביניהם כי כ' לו לכשיתראו פנים בפנים יפסקו הדמי' והעגלן הער בא למחוז חפצו בתוך המועד והיות כי הלוקח שכח ולא מכר היי"ש כלל ע"כ בבא העגלן לא לקח הישראל היי"ש כלל והניחו ברחובות ושוקים הפקר והחזיקו בו ערלים ונטלוהו ועכשיו אחר המועד בעמוד והחזר קאי ושאל הלוקח אם מותר בהנאתו או לא:
הנה כבר הלכו בו נמושות בתשו' גאונים שיי"ש הנעשה מתבואה הוא עיקרו וגופו של חמץ ולא רק תערובת וגרע משכר שעושין בארץ אשכנז ויעיי' בפסק שנדפס ברי"ף לפני מס' יבמות והגאון חכם צבי נחית בי' טפי ובכמה תשו' שבס' באר יעקב והרי הוא ממש המחה חמץ וגמעו שחייב עליו כרת ולא אטפל בזה כלל ואמנם בשנת בצורת הלזה שרגילי' לזייפו ולערב עם התבואה תפוחי אדמה אם יברר שהי' רוב תפוחי אדמה ויבורר נמי דשוה בטעמי זיעת התבואה עם זיעת תפוחי אדמה כיון דבשמא יין שרף נקרא ובוודאי אי שוין ה"ל מב"מ דמדאוריי' ברובא בטיל הי' אפשר להמציא קולא מצד אחר אבל לא אאמין שיהי' רוב תפוחי אדמה וגם שיהי' שוים בטעמם וגם אם יהי' תפוחי אדמה הרוב מ"מ הזיעה העולה מן התבואה הוא רוב שמסוגל למלאכה זו:
ועוד נ"ל אפי' יהי' הרוב מדבר המותר מ"מ כל זמן שתערובות התבוא' ושארי מינים בעינו לא שייך ביטול כי אפשר לבררם ולהפרידם והיכא דניכר לא שייך ביטול ולא נידון אלא על טיפת הזיעה וכיון שתחלת ביאתו לעולם ע"י תערובות אין לו ביטול כמו שהוכיח המרדכי ס"פ הזרוע מההוא דיבמה שרקקה דם וזב שראה קרי ולא דמי להא דכ' המרדכי ספ"ק דשבת גבי גיגית ענבי' דרוכים בהיפוך מזה התם שאני דכל דבטל האיסור בעוצם מעוטו ולא נבוא עליו אלא מחומרת דשיל"מ בזה נימא כל שלא ניכר האיסור מעולם לא החמירו בו חכמים אבל כל שנולד כך ולא נשתנה דבר ע"י תערו' הרי הוא כמות שהי' וא"כ ה"נ דכוותי' ואין כאן ביטול:
ומטעם שיעשה ממנו ראזאלע ונתערב בו מים ודבש אי הי' מתברר שזיעת התבואה הוא פחות מא' משמונה חלקים שבתערובת נמצא לא היה בתערובות כזית בכא"פ הי' נוכל להקל קצת ולומר טע"כ בעלמא הוא אבל כל שיש בו כזית בכא"פ ה"ל ככותח הבבלי ואנן קיי"ל אלו עוברי' בבל יראה כמ"ש מג"א רס"י תמ"ב:
ועוד נ"ל אפי' יהי' א' מס' מ"מ יי"ש מעמיד כל תערובו' והו"ל דבר המעמיד כי כן העיד בפסק מהר"מ טיקטין ברי"ף יבמות הנ"ל ועוד נ"ל שהוא מהפך כל התערובות לעשות יי"ש וגרע מדבש שהקיל בחק יעקב סי' תס"ז מטעם זה מכ"ש להחמיר דנימא כן אלא די"ל כיון שיש ג"כ זיעת תפוחי אדמה ה"ל לענין דבר המעמיד זה וזה גורם מ"מ פשוט הוא שיש כאן כזית בכא"פ דגן גמור:
מ"מ נעיין בשריותא מטעם אחר ונאמר פשוט וברור שהלוקח לא קנה החמץ כלל אם מטעם שלא פסק דמים אפי' משך ומדד לא מהני עיי' ע"ז ע"א ע"ב ומכ"ש שהמשיכה היה ע"י שליח נכרי ונכרי לישראל לכ"ע לא נעשה שליח וכסף לא נתן ואע"ג שעכ"פ נעשה שומר עליו וחייב באחריותו והמוכר תובע מהלוקח מ"מ הוא הלוקח חוזר ותובע העגלן על כל אחריות הדרך אפי' אונסי' הרי אין על הנפקד דהיינו הלוקח כלום עיי' מג"א רס"י ת"מ והיי"ש הזה כולו ברשותו דמוכר המפקיד דקיי"ל עובר עליו גם המפקיד ואמנם המוכר הזה כדין עשה שמינה לו את הלוקח לשליח למכור לו חמצו וזה פשוט מי שציוה לשליח למכור לו חמצו ועיות השליח ולא מכרו מ"מ הרי הוא בכלל הביטול שביטל המשלח ולא נימא דחמץ זה לא בטלו שהרי הי' הוא סבור ששלוחו מכרו מ"מ כבר בארתי בתשובות אחרות דכל חמירא דלא חמיתי' לאו דוקא שלא ראיתי בעיני אלא אפי' ראוהו רק שלא נראה בשכלו שהוא שלו ובאמת טעה והוא שלו כגון שמכרו שלא כדין נמי יהי' בטל וה"ה אם סבר שהשליח מכרו ועיות בשליחות ולא מכרו הרי הוא בכלל הביטול ושוב אין כאן אלא תיקון חכמים לבער ויכול לסמוך על חזקת שליח עושה שליחות בדרבנן והשליח יודע שיש מכשול להמשלח יעיי' בעירובי' ל"ב ובמשנה למלך פ"ד מבכורות וכיון שכן המוכר הזה כדין עשה וכהלכה ולא פשע כלל ואע"ג דכ' מג"א סי' תמ"ג סק"ה שגם המפקיד פשע עיי' ב"ק ל' ע"א תוס' ד"ה חייב וכו' וברא"ש שם וק"ל מ"מ היינו היכא דלא מינה השליח להדיא אבל היכא דמינוהו שליח להדיא אין כאן עון אשר חטא ובשגם יש לדון עוד אם השליח הזה מהימן לי' שפשע ולא מכר ולא עשה שליחתו וצריך עיונא רבה בסוגיא דכהנים שפגלו ואין אנו צריכי' בכאן לכל זה כי לפע"ד בהמוכר לא שייך קנס ולא ערמה ע"כ היי"ש מותר לו בלי פקפוק ואמנם להלוקח אסור בהנאה מטעם קנס ולא ירוויח בו ויחזור המקח לבעליו או אם ירצו אנשים אחרים למכרו לטובת המוכר או לקנות ממנו מה טוב ואם אולי עי"ז העיכוב אירע הפסד להמוכר ע"י פשיעת שכחה זו של הלוקח יקוב הדין ביניהם בגרמא וגרמי ודייני ישראל יוציאו לאור משפטם וה' יצילנו כי בחפזי כתבתי וחתמתי שמי פ"ב נגהי ליום ה' כ"ג למביא תקע"ד לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |