שו"ת חתם סופר/א/קלד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלא מהו' בער נ"י אבדק"ק מילעכדארף:
מוכ"ז אץ עלי להשיב נידן א' שלח משרת נכרי עם עגלה וסוסיו ליקח לו תבואה הבאה בספינות ביום י"ג ניסן בעיר ראב ושלח עמו נכרי אחר המבין הסחורה ונתן להם מעותיו ליקח ואמר להמבין שיהי' לו בשכרו חצי הריוח והי' דעתו שישובו ע"פ ונתעכבו ובאו ביום ב' של פסח והביאו י"ח איפו' חיטין ובחה"מ מכרום לגוי ושוב שלח שלוחו הנ"ל בחה"מ ושבו ביום ה' עי"ט אחרון של פסח והביאו ט"ו איפו' חטי' ועתה קול צווחה בעיר על חילול שבת ויו"ט ועל זלזול חמץ בפסח שאומרי' שחטי' הבאים בספינה מחומצים שבאו עליהם מים ומינח ניחא ושלח מעלתו ובדק הט"ו איפו' שעודם ביד ישראל ומצא בהם גרגרים מחומצי' אבל שארי חטים קשי' ויבשים ולא נשתנה צורתם כך הי' מעשה והסוחר טען שלא עלה על דעתו כלל שיהי' כאן חשש חימוץ כלל ומשום איסור שבת הלא מקרה הי' שנתעכב' והי' להם זמן לחזור קודם שבת:
מה שטען מחמת חילול שבת יפה אמר מה ה"ל למיעבד אם נתאחרו אלא ביום שבת הי' לו להפקיר בהמותיו משום שביתת בהמה עיי' סימן רמ"ו מ"מ כיון ששגג ולא ידע הדין אין לקונסו ועיי' סי' ש"ז סק"ו ונידון איסור חמץ הנה בטוש"ע סימן תס"ז ס"ג בשם ה"ג חטין הבאים בספינה אין מחזיקין בהם איסור ומותרי' לצורך פסח ומ"מ הרדב"ז בח"א מהשניות סימן רפ"ו כ' מאחר שרגילין הספנים לשפוך עליהם מים כדי למלאות המדה שמתיבשים ומינח ניחא ע"כ שומר נפשו ירחק מהם ומ"מ אין לאוסרם אם אין בהם ריעותא ונראה היינו לטוחנם ואפי' יש בהם חמוצים מתבטלים קודם פסח וכמ"ש בתשו' רשב"א אבל לקנותם בפסח ה"ל קונה חמץ בפסח ומעלתו כ' מילתא דחוכא כיון שביטל ע"פ כל חמירא דאיתי' ברשותי' ביטל ג"כ אותו חמץ שקונה בפסח כד ניים ושכיב אמר דאפי' נימא אין שליחות לגוי הקונה התבואה או אין שליח לדבר עבירה ולא קנה הוא התבואה בראב אבל עכ"פ כשהביאוהו החטי' לביתו וקיבל מהשלוחי' וחזר ומכרה לגוי ואותן ט"ו איפו' עודן בביתו הרי קנה הוא חמץ בפסח ומה שייך ביטול אשתומא קאמר וכן מ"ש מדיני ברירה שכ' חק יעקב סי' תמ"ח היכי דגוי שותף דבריו תמוהי' וכי מה שותפות יש לגוי שהוא פועל נשכר לבע"הב ונוטל חצי הריוח בשכרו ואין לו בתבואה כלום ומ"ש שאחריותם עליו לא הבנתי אם כוונתו אחריות חצי הריוח שיפסיד אם יאבדו החטי' תמוה וכי מפני זה נקרא שותף ואם כוונתו בשעה שנסע בדרך הי' אחריו' החטי' עליו אם יאבדו ישלם מה בכך ה"ל חמצו של ישראל ביד גוי ואחריותו עליו ועוד הרי כשבא לביתו החזיר פקדונו לישראל ועבר עליו הישראל בבל יראה באמת לענין אי' נסיעה בשבת וחוץ לתחום י"ל כיון שיש לגוי חלק בריוח גוי אדעתא דנפשי' עביד אשר ע"כ באתי עליו מטעם שביתת בהמתו של ישראל שהי' לו להפקיר אבל לענין חמץ מה יועיל בזה:
אבל באמת בלא"ה נ"ל דאין כאן איסור חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח כיון שישראל אמר דלא אסיק אדעתי' כלל שיהי' שום חשש חימוץ בחטי' הבאי' בספינה וכאשר הוא באמת פשטיות לשון הש"ע סי' תס"ז ס"ג הנ"ל אע"ג דהשתא נמצא בו חמץ אמרי' התירא ניחא לי' דליקני ולא איסורא ולענין חטין מבוקעין הוה מקח טעות ולא קנה הישראל כלל כעין הלוקח גרוטאות ומוצא בהם אלילים בי"ד סימן קמ"ו ס"ג וע"ש בש"ך סק"ד ואותן שכבר מכר לגוי בפסח וקיבל מעות לא הוה חליפי חמץ דלא נתן הגוי יותר עבור המבוקעי' אדרבה לא ניחא לי' בהם כי אינם טובי' וגם אינם כל כך שגורמי' תוספת או חסרון במדת האיפה ומכ"ש אותן ט"ו איפות שעדיין בעין וכבר עבר עליהם הפסח וליכא אלא אי' דרבנן והכא אפי' אי' דרבנן ליכא כנ"ל פשיטא שמותר למוכרם כך לגוי ומ"מ טוב שלא ימכרם לישראל וגם טוב שיקבל עליו להתענו' איזה ימים על חילול שבת בשביתת בהמתו ועל זלזול חמץ אפי' בשוגג בלא ידע וה' הטוב יכפר ואחתום בברכה הכ"ד הבע"הח פ"ב יום א' א"ח דפסח תקצ"ו לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |