שו"ת הרשב"ש/תנב
|
< הקודם · הבא > |
זה כתבתי אל החכם ר' אבא מארי בר' נחמן אבן כספי ז"ל המכונה בופיל:
הרמב"ם ז"ל כתב בהלכות מגילה (פ"א ה"א) דנשים ועבדים משוחררים חייבין במגלה. ומשמע דמשוחררין שטפא דקלומוסא הוא[1], שכל מצוה שהנשים חייבות בה עבדים חייבים בה כדאיתא בפרק [קמא] דחגיגה (ד.)[2] וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. דהא בשאר מצות דרבנן שהזמן גרמא נשים פטורות כעין של תורה, והרי הן פטורות מן התפילה, ובפרק מי שמתו (ברכות כ:) מוכח שפיר דאף מדרבנן פטורות[3], ולא חייבום במגלה וחנוכה אלא מדרבי יהושע בן לוי שאף הם היו באותו נס (ערכין ג.).
ואע"ג דבפרק קמא דערכין (ג.) אמרינן הכל חייבים במגלה לאתויי נשים, [נשים] קאמר והוא הדין עבדים, דעבד היינו אשה כדאמרינן בפרק התכלת (מג:)[4]. וגבי מצה אמר כן בפרק אלו עוברין נשים חייבות במצה כל שישנו בלא תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה. ובפרק מי שמתו נמי אמרינן הני נשי חייבות בקדוש היום ולא קאמר בחד מנייהו עבדים, משום דעבדים בכלל נשים נינהו.
ובתוספתא דמגלה פ"א תניא הכל חייבין בקריאת מגלה כהנים לויים ישראלים ועבדים משוחררים חללים נתינים וממזרים וכו' נשים ועבדים וקטנים פטורים ואין מוציאין הרבים ידי חובתן. והתוספתא הזאת נשנית בדקדוק דקתני חיובא דעבדים משוחררים חיובא דכהנים לוים וישראלים ופטורא דעבדים גבי נשים דדמו להו ואנן סבירא לן כרבי יהושע בן לוי דנשים חייבות הוא הדין עבדים וכ"ש לפי' דרבוותא [5] דקתני בברייתא הוי מקריאתה וחיובה דריב"ל הוי בשמיעתה ולמדנו מזה דמשוחררים שכתב רבינו ז"ל הוי שטפא דקולמוסא.
וענין נשים חייבות במקרא מגלה משום שהיו באותו הנס, יש שני פירושים, האחד, שעל ידן נעשה הנס[6]. והשני, משום שאף הן היו בסכנה[7]. והפירוש הראשון נראה יותר נכון, שהרי גם הקטנים היו בסכנה ולא הודו חכמים לרבי יהודה שהנשים כקטנים[8].
ובספר אורח חיים כתוב די"ד וט"ו של אדר ראשון מותרים בהספד ותענית, ודחה דברי האוסרים מסברת הרא"ש ז"ל. ובתוספתא מפורש כדברי האוסרים דתניא התם מצוות הנוהגות באדר שני אין נוהגות באדר ראשון חוץ מהספד ותענית שאסור בזה ובזה, וישראל ישמח.
וכתב שלמה בן החכם שמעון נ"ן בן החכם ר' צמח זלה"ה:
- ↑ אבל הלח"מ ביאר בדעת הרמב"ם שס"ל שאין לדמות עבדים לנשים, דשאני נשים שע"י אשה נעשה הנס, ועיין להלן בדברי רבינו.
- ↑ מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה, כל מצוה שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה, דגמר לה לה מאשה.
- ↑ במשנה שם שנינו להדיא שנשים חייבות בתפילה. ואמנם בגמרא מבואר טעם חיובם משום דרחמי נינהו, מהו דתימא הואיל וכתיב בה ערב ובקר וצהרים כמצו תעשה שהזמן גרמא דמי קמ"ל. ועיין רש"י ותוספות שם, שנחלקו אם אמרינן לפטור מצות עשה שהזמן גרמא לגבי מצות דרבנן. ולכך נתכוון רבינו, אף שנקט בלשונו שהן פטורות מן התפילה, היינו מלבד סברת רחמי נינהו המבוארת בגמרא.
- ↑ מאי מברך, שלא עשאני עבד. היינו אשה, עבד זיל טפי. ופירש"י: היינו אשה, דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו. ל"א, היינו אשה דלענין מצות אשה ועבד שוין דגמרינן לה לה. ודעת רבינו כל"א.
- ↑ תוספות (ד. ד"ה נשים, ערכין ג. ד"ה לאתויי).
- ↑ כ"ד רשב"ם (פסחים קח:).
- ↑ כ"ד רש"י (מגילה ד.).
- ↑ יעויין לעיל מש"ב הלח"מ בדעת הרמב"ם שעבדים פטורים ממקרא מגילה ואין למדים מנשים, כיון דשאני נשים שנעשה הנס על ידן, ואפשר שלכך מייתי לה רבינו הכא, להכריע הביאור בסברת שאף הם היו באותו הנס כדעת רש"י וא"כ אף עבדים בכלל.