שו"ת הרשב"א/ד/רכט

שו"ת הרשב"א ‏ ד רכט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טורטושה. שאלת: מנודה שמת בנדויו בארץ ישראל, אם ב"ד יכולין להתירו לאחר מיתה, כדי להתעסק בו, אם לא? ומצאתי לר' מאיר שכתב, דמתירין לאחר מיתה, מההיא דר' אליעזר, דעמד ר"ע על רגליו ואמר: הותר הנדר, הותר הנדר.

תשובה: כן נראה בעיני פשוט, כדברי הרב ר' מאיר ז"ל, ומההיא דרבי אליעזר. ועוד, דלהתעסק בו, פשיטא! דאי לא נתעסק בו, היוטל לפני כלבים. וסוקלין את ארונו; בלבד אמרו. ועוד, לאחר מיתה אינו נהנה בכלום, שתאמר שאסור לההנותו. וכן, המתעסקין, במצותן הן מתעסקין, ואינן נהנין ממני. חדא, שכבר מת. ועוד, דאפילו בחיי דומיא דמת, דאין נוטלין ממנו שכר (מיתה) [מותר], דומיא דמחזיר לו אבידתו.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.