שו"ת הרמ"א/עז
שו"ת הרמ"א 
עז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומה ששאלת על ראובן שמכר עלייה על גבי ביתו לשמעון ועל עלייה היה גג כדרך הבנינים שבארץ ואח"כ ראובן מכר ביתו ללוי ובא לוי ותובע את שמעון שיתקן הגג כי אומר שהגג הוא נשבר וע"י זה מזלפין הגשמים על ביתו ושמעון טוען כי אין עליו לתקנו מאחר שאינו דר עכשיו בעלייה ואין הגשמים מזיקין לו וכשיבא לדור בעלייתו יתקננו. נראה דעל שמעון לתקן עלייתו ותיקון הגג הוא בכלל תיקון העלייה כדתנן ריש פ' הבית והעלייה (דף קי"ו ע"ב) נפחתה העלייה וכו' עד ר' יוסי אומר התחתון נותן התקרה והעליון המעזיבה ופירש"י דבשוכר ומשכיר קאי משום דבאחין שחלקו אין על התחתון לבנות התקרה וכן נראה מדברי התוס' ופירש הרא"ש שם דבריהם וז"ל פירש"י דבשוכר ומשכיר מיירי וההיא דבית הבד פירש"י בשותפים משום דמשנה דבית ועלייה פשיטא לא מצי מיירי בשותפים דפשיטא דבשותפים אין בעל הבית חייב לתקן התקרה לדירת בעל העלייה כי מה הוא צריך לה כיון שהגג של מעלה קיים אדרבה יותר הוא חפץ בפחיתותה מבתקונה כדי שלא ידור בעל העלייה על גביו אבל גבי בית הבד התחתון צריך לתקרה שלא יתקלקל בית הבד שלו ואי בעי לסלוקי בעל העלייה את הגג כדי שיצטרך בעל הבית לתקן את התקרה מחינן בידיה דהגג משועבד לבעל הבית אף כשיש שם תקרה כי הדבר ידוע אם ירדו גשמים על התקרה יעברו לבית ואדעתא דהכי חלקו מעיקרא שיתקן בעל העלייה את גגו שלא יזיקו מי הגשמים לתחתון אבל התחתון אינו מחוייב כלל לתקן גגו לעליון עכ"ל. הרי לך בהדיא שבעל עלייה מחוייב לתקן את גגו שלא יזיקו מי הגשמים לתחתון, והא דכתב ואי בעי לסלוקי בעל העלייה את הגג וכו' לאו דוקא אלא ה"ה אי ליכא כאן גג מחוייב בעל העלייה לבנותו דאדעתא דהכי קנה העלייה לתקן הגג דאי לאו הכי מנ"ל לרש"י לאוקמי מתניתין דבית ועלייה בשוכר ומשכיר לוקמיה בשותפין ובשאין שם גג דאז צריך התחתון למעזיבה ולכן צריך להעמיד התקרה אלא ש"מ דבעל העלייה חייב לתקן הגג על כל פנים ולכן אין התחתון צריך למעזיבה ולכן הוצרך להעמיד בשוכר ומשכיר, וכן משמע בתשובת בר ששת סוף סי' תקי"ז דצריך בעל העלייה לתקן הגג כמנהג המדינה. וא"ל מדברי הרמב"ם פ"ב מהלכות שכנים מי שהיתה לו עלייה למעלה מביתו של חבירו ונפל כותל מכותלי הבית אין בעל העלייה נותן לו כלום ביציאותיו וכופה את בעל הבית לבנותו כשהיה, אבל אין בעל הבית כופה לבעל העלייה לבנות כותל עלייה שנפל עכ"ל. וכן כתב הטור ריש סי' קס"ד בח"ה וז"ל הבית והעלייה שהוא של שנים כל הקלקול שיארע בכתלים מן התקרה ולמטה חייב בעל הבית לתקנו ואם אינו רוצה לתקנו בעל העלייה כופהו ומן התקרה ולמעלה יתקננו בעל העלייה אם ירצה עכ"ל. משמע דוקא אם ירצה אבל אין כופהו על כך. י"ל היינו דוקא הכתלים משום טעמא דכתב המ"מ בדברי הרמב"ם וז"ל ולמה יכריחנו והלא הבית שוה יותר כשאין עלייה על גביו עכ"ל. וא"כ דוקא בכתלים שייך האי טעמא דאין מועיל לתחתון אבל בנין הגג שמועיל לתחתון ולהצילו מזרם וממטר פשיטא דמחוייב העליון לתקנו כדברי הרא"ש. ונראה דאם אין בעל העלייה רוצה לבנות יכול לכופו לכך שיבנה אע"פ שאינו דר עכשיו בעלייה דומיא דהא דאמרינן פרק הבית והעלייה (דף קי"ד) הבית והעלייה שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ודר בתוכו עד שיתן לו יציאותיו וכו'. וכתב המ"מ פ"ד מהלכות שכנים דמתני' מיירי כשאין בעל העליה רוצה לכוף את בן הבית או שברח למדינת הים אבל אם ירצה יוכל לכפותו וכתב שכן דעת הירושלמי והרמב"ם והרמב"ן, והרשב"א חולק וס"ל דלא יוכל לכפותו אלא בונה ודר בבית עד שיתן לו יציאותיו, הרי קמן דיוכל לכפותו שיבנה הבית ה"ה בן הבית יוכל לכוף בן העלייה לתקן מה שעליו לתקן ואע"ג דהרשב"א חולק וס"ל דאין כופין לא שבקינן כל הני רבוותא לילך אחרי דברי הרשב"א כ"ש שדעת בעל הטור כן שכתב כדברי הרמב"ם שהוכיח מהן המ"מ שדעתו לכוף א"כ גם דעת הטור כן ולכן אין לזוז מדבריהם לכוף בעל העלייה לתקן גגו דאדעתא דהכי קנאו מתחילה. וא"ל דא"כ אמאי לא אשמעינן כן תנא ג"כ שאם בעל העלייה אין רוצה לתקן בעל הבית בונה משמש בעלייתו עד שיתן לו יציאותיו הנראה דזהו כ"ש ותנא רבותא קמ"ל דמותר לדור בבית אע"פ שנהנה במה שמלוה לו שדר בבית אפ"ה שרי לאפוקי מדברי ר' יהודה דחולק התם ומ"מ אף זה דר בחצר חבירו שלא מדעתו וצריך להעלות לו שכר אלא בעל העלייה בונה את הבית ואת העלייה ומקרה העלייה ויושב בבית עד שיתן לו יציאותיו עכ"ל, ות"ק מתיר לישב בבית אף בלא עלייה ולכן לא יכול לאשמועינן איפכא דאי אפשר לבנות העלייה בלא בית ונראה דלא פליגי ר' יהודה ות"ק אלא בדלא אפשר לכופו ובהני אנפי דכתב המ"מ אבל לכוף דברי הכל מודו דכופין ולכן פשיטא דנכוף כאן בעל העלייה לתקן גגו ואם אי אפשר לכופו בונה בעל הבית הגג ודר בעלייה אפילו לדברי ר' יהודה דהרי כאן זה לא נהנה וזה אינו חסר דהרי יוכל להשתמש בביתו וכ"ש לדברי הפוסקים דפסקו כת"ק דר' יהודה. אך עדיין קצת צ"ע בנדון דידן דמאחר דאפשר דבעל העלייה קנה מראובן ועלייה לא קנאו אדעתא דהכי שיתקנו יותר ממה שהיה בראשונה קודם שקנאו. ונראה לדקדק מהא דכתב נימוקי יוסף סוף פרק לא יחפור וז"ל הלוקח בית ובו פתוח חלון לחצירו של מוכר שיש לו לסתום החלון משום היזק ראיה דהוי כגירי דיליה ואע"פ שנעשה החלון ברשות אע"ג דקי"ל דמוכר בעין יפה מוכר שאני הכא דנזקין לא מזבן ליה אבל לוקח כל הני נזקין דמתני' שסמכן המוכר לכותל אין הלוקח חייב להרחיק שהוא לא סמכן אלא נחשב מזיק אבל הלוקח חלון כל שעה מזיק בראייתו ה"מ כשיש היזק בחלון בשעת המכר אבל אם מכר לו בית שיש בו חלון על חורבה שלו אע"פ שעשויה לבנות כיון שנפתח זה החלון ברשות ולא נתחייב לסלקו מתחילה אף כשיפנה זה את החורבה אין לו לסתמו כן כתב הר"ר יונה עכ"ל. וכן כתב ב"י בשם תשובת הרשב"א (סי' קצ"ד בח"ה) ור' ירוחם כתב נתיב ל"א ח"ו דאפילו גבי חלון אמרינן מוכר בעין יפה מוכר ומהשתא נראה דודאי אם כשקנה שמעון היה הגג שבור אין צריך לתקנו אע"ג דמזיק לביתו של ראובן המוכר מ"מ לא גרע מנזקין שסמך ומכרן דאין הקונה חייב להרחיקן דמוכר בעין יפה מוכר ולא דמי לחלון כלל דהתם בשעת המכר לא היה היזק בא אלא אח"כ בשעת הראיה וזה לא מכר לו אבל נזקין דהוי בשעת מכירה כמו בנדון דידן אם היה הגג שבור מתחילה ואח"כ בא הנזק ממילא אין הקונה צריך להרחיק נזקין דומיא דנזקין שסמכי לכותל כל שכן לדברי ר' ירוחם דס"ל בחלון אין צריך להרחיק וכ"ש בנדון דידן. אמנם אם לא היה הגג שבור בשעת מכירה ונשבר אח"כ נראה דעל בעל העלייה לתקנו דמעתה תקון גגו עליו ואדעתא דהכי קנאו מידי דהוה אם רוצה לתקן אח"כ חלונות ואם אינו ידוע המוציא מחבירו עליו הראיה. זה הנראה לי
משה איסרלש מקראקא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |