שו"ת הרמ"א/סט

שו"ת הרמ"א ‏ סט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלכ"ת להיות הימים האלה יומי דטרידי בהו אינשי אבא בקצרה ואשיב על קונטרס מעלתו ואפס קצהו המצטרך בעיני. כ"ת השיב עלי ממחלוקת ר' יוחנן ור' אליעזר דפליגי אם המכשיר בה מכשיר גם בבתה, אך להכשיר הבת לכהונה יותר מאמה לא עלה על דעתם. כבר העירותי זה הספק בעצמו בכתבי השני אשר כתבתי למעלתך. ובא התירוץ מבואר בדברי הראשונים כי המכשיר הבת לכהונה מכשרה מ"מ דמאחר שהתירוה לבא בקהל לא חלקו בהכשרה. והגע עצמך כשרוב פסולים אצלה מכח שהיא ארוסה איך נתיר הולד לקהל ולא נתירהו לכהונה משום חשש ממזרות ויהיה הולד ממזר לזה וכשר לזה, אין זה בעיני כ"א חוכא ואטלולא. אלא ע"כ לומר דמאחר שהתירו הולד לקהל ואפילו לכתחילה ברוב פסולים הכשירוה ג"כ לכהונה אע"ג דאמה לא תנשא עד דאיכא תרי רובי. והוספתי מדילי דבכל מקום שהתירו הולד לקהל התירוה ג"כ לכהונה אפילו כשהרוב פסולים מכח דרוב העיר אין משיאין לכהונה והיה אפשר להתירו לקהל ולאוסרו לכהונה אפ"ה הכשירו הולד גם לכהונה ולא חלקו בהכשרו מאחר שהאמינו לה על הולד מעוות לא יוכל לתקון האמינוה על כל דבר הנוגע בכשרותו. שוב בא אלי מכ"ת בתורפיה מהא דאמרינן בגמרא (קידושין דף ע"ד) אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי וכו' עד כמאן כר"ג עד וא"ר יהודה הלכה כר"ג, חדא להכשיר בה וחדא בבתה, הניחא למ"ד שלדברי המכשיר בה פוסל בבתה אלא לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתא לאשמועינן, אי מהתם ה"א דוקא ברוב כשרים אבל ברוב פסולים לא קמ"ל, ודקדק מעלתו מדלא קאמר אלא משמע דלא חזר בו מתירוץ הא בה והא בבתה ותרווייהו צריכי, והוכיח מזה מעלתו מה שהוכיח. דע אחי הגדול שפלפול זה קראתי מן כי לא ידעתי מה הוא. כי איך יאמר אלא והתירוץ הראשון בתקפו עומד לדעת הפוסל בבתה והרי זה כמי שאומר ר' אליעזר יתרץ הכי ור' יוחנן יתרץ הכי ואין כאן מקום לאלא. ורבו כמו רבו בתלמוד כאלה ובעו"ה אין לי תלמוד כעת לראות בו וגם בסוגיא זאת אני כותב כחולם חלום. והא דפירש"י רוב פסולים כגון ארוסה וכו' ולא פירש כשאין רוב העיר משיאין לכהונה י"ל דחדא מינייהו נקט לכן בעשרה יוחסין (שם) נקט תרווייהו עיין מעל' שם. שוב הקשה מעלתו אי אמרי' מגו דנאמנת לקהל נאמנת לשאר דברים למה פירש"י על פלוני וכהן הוא מיוחס הוא למה לא פירשו כפשוטו ונאמנת לשווייה כהן. כבר נשמרתי מקושיא זו ומכיוצא בה לא האמינוה אלא בדבר הנוגע לכשרות הולד אבל לא לשווייה כהן או לפטור אשת הבעל מיבום וליורשו, ועוד דאפי' בעשרה כהנים ופירש אחד מהן ובעל ולא ידעינן מי הוא קאמר שמואל (יבמות דף ק' ע"ב) דהולד אינו כהן מדכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו דבעינן זרעו מיוחס אחריו כ"ש הכא דלא ידעינן שהוא כהן אלא מפיה. ויש לפקפק על זה לומר כי מבלעדי זה א"א לפרש כהן ממש, דהא ר"ג דאמר נאמנת לא אמר לענין הכשר הולד דע"כ לא קאמר ר' יוחנן אלא המכשיר בה מכשיר גם בבתה ממילא אבל דאיירי בבתה לא קאמר דא"כ היה לו לר' יוחנן לפרש נאמנת עליה ועל בתה אלא ע"כ מתני' לא איירי אלא בה וא"כ ע"כ פירוש כהן מיוחס. והא דלא פירש ר' יוחנן נאמנת עליה ועל בתה הוא לדעתי מדאמר רבי יהושע הרי היא בחזקת מעוברת מנתין וממזר עד וכו' וע"כ לא קאמר אלא שפסולה לכהונה אבל לא לאסור הולד לקהל דודאי ממזר אמר רחמנא וכו' וא"כ בטוענת סברא היא דנאמנת מאחר דאין כאן אלא ספק איסור דדבריהם ומר' יהושע שמעינן ליה לר"ג. על התירוצים אשר השיב מעלתו על הג' ספיקות שעוררתי לא אשיב כי שערי התירוצים לא ננעלו, אך בעיני הם רחוקים קצת. אמת מה שהשיב מעלתו על הספק הד' אחר המחילה דבריו רחוקים משכלי ולא זו אלא אף זו כי כמדומה מלשון מעלתו שגם הוא הרגיש בחולשת התירוץ שלו. ועל אשר הוסיף מעלתו להקשות למה השמיט הרמב"ם דין כותי ועבד הבא על בת ישראל דהולד פגום לכהונה, אשיב ואומר כי אפשר שהוא סובר דהולד כשר לכהונה ולזה אמר כפשוטו באיסורי ביאה הולד כשר בסתם וכן דעת הרי"ף באשר הבין הר"ן מדבריו וכן הביא בשם רש"י, ועם כל אלה יש לי ראיה להכשיר הולד לחליצה מדהכשירוהו לכהונה ולא חיישינן לרוב הפוסלים אותו לכהונה על דעתי מטעם דלא חלקו בהכשר הולד ממילא דהוא כשר ג"כ לחליצה ולא חיישינן לכותי מטעם דלא חלקו בהכשרו. ואשר כתב לי מעלתו בשם הגאון מהר"י בצלאלש כי הסכים שלא לקרותו בשם רב להיותו בזיון לתורה כי נקל בעיני הבריות, כבר כתבתי למעלתו כי כמוני כמוך אם בעיניכם אין כתר זה הולמתו כאשר לדעת האמת בעצמו כן הוא. אך אם כיוון לומר שהוא בזיון לתורה להסמיך פגום כמוהו לדעתי לא גרע שתוקי מגר וכמה גרים מצאנו בתנאים ואמוראים וכן אמרו ז"ל (הוריות פ"א) ממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה. וידעתי שנוכל לומר דגר כקטן שנולד דמי ועדיף משתוקי וממזר ת"ח הוא קודם לכ"ג עם הארץ, אבל אין קורין אותו לס"ת בשם רבי. אך האמת מציץ מכל צד והנה רבא אכשריה לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל (יבמות דף מ"ה ע"ב), ואף על זה יש להשיב, ויהי מה זה דרכי כסל לדבר נגד מלכים ולא אבוש. ובפרט כי נדרש נדרשתי ממכ"ת לחוות דעתי באלה, ומענותנותיה דמר דברתי דברי, אך חלילה חלילה לי להרהר אחר המוסכם בבית דינכם הצדק. וכבר קבלתי זה ח' ימים מגילה עפה ומועפה מבעל הדין בעצמו מלאה סיג וחלאה. והסכמתי שלא להשיב לו אחרי רואי הסכמתכם. ועדיין לא הרציתי הדברים לפני מעלת א"ח הגאון מכל הנכתב בינינו כי הוא זקן בא בימים ה' יוסיף ימים על ימיו, ופורק ממנו עול הכתיבה. ובבוא כתב מעלתו הראשון הצעתי לפניו שאילת מעלתו והיתה תשובתו אלי כי אכתוב הנראה לעיני ואולי בימי החג הבע"ל אשלח לו דברי מעלתו ודברי ודבר מה יראני אודיע למעלתך. הנה נא אתנו יהודי אחד אשר קנה כל הרי"ף הנדפסים בסביוניטה והם יפים מאד והוא יתנם לי פה לדעתי בארבע שקוד"י וחצי (משלנו האחד). ייעצני אדוני אם אקח אותם ונשלח עדיכם, ובעד כמה ימכרנו שם אם אשלח שם נ' ועצת מעלתו תנחני וש"ש.

שארך ונרצע לאהבת מעלתו שמואל יהודה בן הגאון כמה"ר מאיר י"ץ קאצינלבוגן. יום ב' י"ב ניסן שי"ט לפ"ק.

אם באולי שגיתי ידינני מעלתו לכף זכות כי חי נפשי כתבתי על רגל אחת וטרדות רבות סבבוני מבית ומחוץ, שלום למע"כ:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.