שו"ת הרמ"א/מט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרמ"אTriangleArrow-Left.png מט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שלמא רבא לגברא רבא אהובי עמיתי הר"ר סעדיה ש"ן, אהובי ראיתי כתבים שכתבת לגיסי מוהר"ר פנחס ושאלת בו להורות לך טעם הדיינים שפסקו בענין השטר שהיה בו אסמכתא, וכתב בשטר בח"ח ובשד"א וק"ס, ועוד העידו העדים שהמשעבד צוה להם לתקן השטר בכל אופן המועיל וכפי הטוב בעיניהם כו' וכן הודה הנתבע שכן צוה לעדים, ופסקו הדיינים שאסמכתא כזו קניא. ובאנו על החתום להחזיק פסק הדיינים. ושאלת מאיזו טעם דנו. הנה אהובי אמת שבאנו על החתום ולולי ששמעתי שאיזו גאים המתכבדים בקלון חביריהם פקפקו בזה לא הייתי סבור ששום כסיל לא יבין את זאת. ובאמת שמתחלה כשהחזקתי פסק הדיינים רציתי להאריך בטעם הדבר אך אמרתי שהוא מבואר לכל משכיל והנחתי סתמא לחדד התלמידים. הטעם הראשון הוא כמו שכתב מעלתך דאסמכתא ע"י שבועה קניא כמו שפסק מוהר"ם בהדיא והוא בתשובת מרדכי פרק שור שנגח ד' וה' (וכמו שכתב מוהר"ם פדוואה בתשובתו סימן נ') למעשה. ואפילו לאותן מפרשים דכתב ר"י בר ששת בתשובותיו (סימן של"ה) דס"ל דשבועה לא קניא באסמכתא, מ"מ בנדון דידן קניא וכמו שכתב התם דאם אמרו אסמכתא לא קניא, בשבועה לכ"ע קניא (המעיין בדברי ריב"ש ימצא פירושו היינו מדין אסמכתא לא קנה רק מכח שבועה צריך לקיים תנאו). ואין לחלק בין ששמעו שבועה מפיו או לא, דכל דכתוב בשטר שקבל עליו שבועה הוי כאילו קבל עליו בפירוש ולא תלינן זה בשופרי דשטרי כמו שכתבו הגהות מיימוני (פי"א מהל' מכירה וגם בהגהות מיימוניות פ"ה מהלכות זכייה ומתנה) ובתשובת מיימוניות סוף ספר קנין סימן ד' בשם מוהר"ם צוה בפירוש לסופרים לתקן השטר בכל אופן המועיל דהיה רשות לסופרים לחזק הענין כמה שירצו. והטעם השני דאף אם נאמר דאסמכתא כזו לא קניא מ"מ הואיל ועדים עדיין זוכרין עדותן שצוה לעשות שטר יפה יכולין לעשות שטר אחר ולתקן הענין בדרך שלא יהיה אסמכתא דמאחר שנמצא שטר זה שאינו מועיל לא עבדי עדים שליחותייהו ויכולין לתקן שטר אחר, וראייה מהא דכתב הרשב"א בתשובה כל שאמר לעדים עשו לי שטר מעליא קאמר ואם היו סבורים שהוא עשוי (כתקנה) וראו אח"כ שאינו כתקנה חוזרין וכותבין אפילו מאה פעמים, ולא אמרינן (חזקה עדים עשו שליחותן) כי אם גבי גט כו', ואפילו לדעת הר"ן פרק התקבל גט והמ"מ פ' כ"ד מהלכות מלוה ולוה דס"ל (דאין חילוק) בין גט לשטרות אחרים מ"מ גבי נדון דידן לכ"ע כותבין לו שטר אחר דהא השטר (שכתבו מתחילה לא נכתב כראוי) וכל זמן שהשטר הראשון פסול חוזרין וכותבין אחר אפילו לגבי גיטין כדאיתא פ"ו דגיטין (ס"ג) דאפילו בפסול דרבנן כותבין אחר, וה"ה בכאן דכל זמן דלא עשו העדים (כמו שצוה עליהם) שיהיה השטר מתוקן כראוי ובחוזק שאין אחד מהם יכול לחזור כותבים אחר, ועוד דאף אם (לא יכתבו לו שטר) אחר מ"מ דנין על פיהם מה שמעידים על פה ואין בזה משום (חוזרים ומגידים) דהרי אינם מכחישים דבריהם אלא מוסיפים על עדותן הראשונה כמ"ש הרא"ש פ"ב דכתובות (וגם המשעבד עצמו מודה) לדברי העדים והודאת פיו הוא כמאה עדים, ולכן לית דין צריך בשש דאסמכתא כזו קיימא.

נאום משה איסרלש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.