שו"ת הרמ"א/לט

שו"ת הרמ"א ‏ לט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשר הקשית במרדכי פרק אחד דיני ממונות ע"א. מה שכתב דהנשבע להכחיש את העד אע"פ שפטר עצמו בשבועתו מיהו לאלתר נפסל מכאן ולהבא לעדות ולשבועה שהרי בעל דינו והעד אומר דשקר שבועתו ודוקא בפקדון אבל לא במלוה עכ"ל. והקשית דמה חילוק בין מלוה לפקדון מאחר דכבר נשבע דלא חלקו בגמרא בין מלוה לפקדון רק קודם שנשבע אבל לאחר שנשבע נפסל בשניהם וכדאיתא פרק הגוזל עצים עכ"ל שאלתך. הדין עמך אבל הקושיא אינה כלום דדקדק ריב"א בלשונו לומר מיהו לאלתר נפסל מכאן ולהבא כו' ור"ל לאלתר בשעת הכפירה ונ"מ אם העיד בין הכפירה לשבועה ואהא קאמר ודוקא בפקדון כו' ובעל ב"י תירץ קושייתך בח"ה סימן ל"ז בתירוץ אחר ומה שכתבתי נ"ל. ואין להקשות דא"כ בלא שבועה נמי דהא הכופר בפקדון נפסל מיד לעדות ולשבועה, יש לומר דס"ל כמו שכתבו הגהות מרדכי פ"ק דמציעא (דף קמ"ו.) אם כפר בפקדון ולא נשבע כו' לא נפסל ולכן צריך שבועה דבלאו הכי יכול למימר שהיה רוצה לשלם א"כ י"ל דס"ל לריב"א כסברת הרי"ף שכתב המרדכי פרק כל הנשבעין (דף של"ו:) דהכופר במלוה ונשבע עליו דכשר וכן נ"ל עיקר. ומה שהקשית במרדכי דשבועות סוף שבועת הדיינים בתשובת מוהר"ם דקאמר דהא ממ"נ זכה הבעל בחצי הנכסים כו' עד ואי נמי הלכתא כר' אליעזר דאמר יורשים נשבעים כו' והקשית דאם נאמר דהיורשין נשבעים א"כ הבעל יורש מכח הבת שירשה אמה א"כ ה"ל ראוי לגבי הבעל דהא האלמנה מתה אחר מיתת הבת ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק. זהו תורף שאלתך, ואינה דודאי גם לר' אליעזר נשארה אותה סברא דלא מיקרי ראוי מאחר דמחוסר גוביינא דאל"כ גם לר' אליעזר לא יטול הבכור פי שנים אם מתה האם אחר כך ואינו (דודאי לענין זה הנכסים בחזקת אביה קיימי) אלא דקאמר א"נ אליבא דר' אליעזר דאמר יורשים נשבעים א"כ הבעל לא יטול מכח דלא יוכל להשבע (כלומר דהבת הקיימת אומרת שאע"פ שלא באו הנכסים לרשות אמה בחייה מ"מ עדיין היא עומדת במקום אמה לגבות כתובתה ולישבע) ועל זה משיב שגם הבעל יוכל לישבע כו', ומעתה לא תאמר ששבועת הבעל הוי ראוי דמאחר דנכסים בחזקת אביהם ולא בא לירש מאשתו רק שבועה בעלמא לא אמרינן בזה ראוי וכדמייתי ראיה בסוף התשובה דלגבי ירושה חזקה בעלמא לא אמרינן ראוי ולגבי הנכסים עצמן פשיטא דאינו ראוי מכח סברא הראשונה. כן נ"ל בשאלתך. נאום

משה איסרלש מקראקא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.