שו"ת הריב"ש/תלו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בלשיט. לרבי יהודה אסקירה
שאלת לבאר לך מ"ש הרמב"ם ז"ל (בפ"ב מהלכות שאלה ופקדון) מלמד תינוקות ונוטע לבני המדינה וכו':
תשובה מבואר הוא בב"מ בפרק השואל (צ"ז.) דגרסינן התם אמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא וספר מתא כלהו בעדן עבידתייהו כשאלה בבעלים דמו והענין רוצה לומר כי הכתוב בתורה בפרשת שואל אם בעליו עמו לא ישלם ובאה הקבלה לרז"ל בפירוש זה הפסוק שר"ל שאם המשאיל עצמו בעת השאלה הוא עושה אי זו מלאכה לשואל אם בשאלה רוצה לומר בחנם אם בשכירות אם אחר כן נאנס הדבר השאול פטור השואל ואעפ"י שבעת האונס אין הבעלים עמו וכמ"ש שם בברייתא (צ"ה:) היו הבעלים עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה היו עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאלה ולא סוף דבר באונסין הוא פטור כשהיו הבעלים עמו בשעת שאלה אלא אפי' בפשיעה פטור כמו שבאר זה הרמב"ם ז"ל לפי שנחלקו שם (צ"ה.) רב אחא ורבינא בפשיעה בבעלים אם פטור אם לא והוא ז"ל וכן בהלכות פסקו כדברי המיקל לפטור השואל כפי הכלל המפורש בתלמוד (פסחים ע"ד:) דכל היכא דפליגי ר"א ורבינא ר"א לחומרא ורבינא לקולא וקיי"ל כרבינא[1] ולא השואל הוא בלבד בדין זה אלא כל ד' שומרין הם פטורין ג"כ כשהבעלים היו נשאלין או נשכרין לשומר בעת שקבל השומר הדבר שנעשה שומר עליו ורבא באר שאף מי שנשכר לכל בני המדינה בכלל לעשות מלאכתם כמו מקרי דרדקי שהוא מלמד תינוקות העיר וכן שתלא שהוא הנוטע לבני המדינה וכן הטבח השוחט בהמותם וכן אומנא שהוא המקיז להם את הדם וכן הסופר שלהם כל אלה אם בעת שעושין המלאכה[2] שנשכרו בה לאיזה יחיד מבני המדינה השאילו ליחיד ההוא אי זה דבר ואח"כ נאבד אותו דבר פטור היחיד ההוא השואל שהרי בעל הדבר עצמו היה עושה מלאכתו בעת השאלה ואע"פ שאותה מלאכה שהיה בעל הדבר עושה לזה היה בשכירות כלל המדינה ולא בשכירות או בשאלת היחיד ההוא בפרט. ומ"ש עוד הרמב"ם ז"ל הרב שהוא מקרא לתלמידים ברצונו וכו' ג"כ הוא מבואר שם בפרק השואל שכתוב שם אמרו ליה רבנן לרבא שאיל לן מר פירוש שהתלמידים הקבועים לבא ללמוד לפני רבא תמיד אמרו לו אתה נשאל לנו בעת שאתה מלמדנו ואם תשאיל לנו בעת ההוא אי זה דבר נהיה פטורין מלשלם אם יאבד או יאנס אמר להו לאפקועי לממונאי קא בעיתו אתון הוא דשאליתו לי דאלו אנא מצינא לאשתמוטי לכו ממסכתא למסכתא אתון לא מציתו לאשתמוטי לי פי' השיב להם רבא אתם רוצים להפסיד ממוני אדרבא אתם נשאלין לי ולא אני לכם לפי שאתם באים לפני ללמוד אי זו מסכתא אם תבחרו מסכתא פלונית אני אבחר אחרת כרצוני ואין הדבר תלוי בכם ולכן אם אשאיל לכם דבר תהיו חייבין באונסיו שאין נקרא שאלה בבעלים ואם אתם תשאילו לי אני אהיה פטור באונסיו לפי שאתם נשאלין לי והוי שאלה בבעלים שכמו שהתלמידים צריכין לרב כך הרב צריך לתלמידים ומסקנא שם דביומא דכלה איהו שאיל להו בשאר ימות השנה אינהו שאילו ליה פי' שבמועדים שיש לרב לדרוש בענינו של יום ואינו יכול לשנות אז הרב נקרא נשאל להם ואם שאלו הם ממנו פטורין באונסיו ואם הוא שאל מהם חייב אבל בשאר ימות השנה שאם הם ירצו ללמוד מסכתא אחת הרב יהיה נשמט להם למסכתא אחרת אז הם נקראים שאולים לו ואם שאל הוא מהם פטור באונסיו דהוי שאלה בבעלים ואם הם שאלו ממנו חייבים והם הם דברי הרמב"ם ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |