שו"ת הריב"ש/תכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
השאלה הששית מהו פי' מ"ש הרמב"ם ז"ל (בהלכות אבל) ולא יפנה אדם לבקר הקברות:
תשובה הלשון הזה הוא קצת סתום גם יש שנוי בנוסחא בקצת ספרים שכתוב בהן ולא יפנה אדם לבית הקברות ונראה פי' הלשון הזה שהוא מחובר למה שלמעלה ממנו שכתב שאין עושין נפש לקברי הצדיקים והוא הבנין שעושין על הקבר כדי שיהיה נזכר שם הנקבר בבטן ההוא והצדיקים אין צריכין לזה שמעשיהם הטובים הם זכרונם ולא יפנה אדם לבית הקברות כלומר שאין להביט אל בית הקברות ולבנין שעל קבריהם כי אם למעשיהם ואף לפי הנוסחא הכתוב בה לבקר הקברות כך פירושה ג"כ שלא יביט אדם לבקר מפני הבנין ההוא כי אם למעשיהם הטובים יפנה וזה די להם לזכרון תמיד ואין לפרש הנוסחא שכתוב בה ולא יפנה אדם לבית הקברות שלא יעשה אדם צרכיו בב"ה או לצד בית הקברות דמיון מה שאמרו בפרק הרואה (ס"א:) לא יפנה אדם ממזרח למערב שא"כ היה לו לכתוב זה למטה בפי"ד במה שכתב שם שאין נוהגין קלות ראש בבית הקברות וכן אין לפרש הנוסחא שכתוב בה ולא יפנה אדם לבקר הקברות שרוצה לומר לפקוד הקברו' ולראות אם הוא חי או מת ושיהיה אסור משום דרכי האמורי דהא תניא במסכת שמחות (פ"ח.) יוצאין לבית הקברות ופוקדין על המתים ג' ימים ואין חוששין משום דרכי האמורי מעשה שפקדו אחד וחיה עשרים שנה ואח"כ מת אחר והוליד חמשה בנים ואח"כ מת. וכן אין לפרש הנוסחא שכתוב בה ולא יפנה אדם לבית הקברות שאסור לפנות המתים מבית הקברות לפי שקנו מקומן כדתנן במסכת אהלות מצא שלשה אסור לפנותן דהוו להו שכונת קברות שאם כן לא היה לו לכתוב לבית הקברות כי אם בית הקברות ועוד שהיה לו לכתוב זה למטה בפרק י"ד גבי מה שכתב שם דין קבר הנמצא וקבר המזיק את הרבים ולכן נראה שפירש לשון הרמב"ם ז"ל כמ"ש למעלה אלא שהמעתיקים טעו ועשו מהלשון ההוא בבא בפני עצמה[1]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ לולא דמסתפינא הייתי אומר דט"ס הוא ברמב"ם ונתחלף תיבת "ימנע" בתיבת "יפנה" וצ"ל ולא "ימנע" אדם לבקר הקברות וזהו הדין דמס' שמחות שהביא הריב"ש כאן