שו"ת הריב"ש/תכ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
השאלה הה' הלחם הנקרא פניצו מה שמו בלשון העברי ואם מותר לאכלו בפסח:
תשובה הפניצו דוחן שמו בלשון רז"ל ומותר לאכלו בפסח אם אין בו תערובת חמץ אחר לפי שהוא בעצמו אינו בא לידי חמוץ לפי שאינו מחמשת המינין הנזכרים במשנה במס' פסחים פ' כל שעה (ל"ה.) שהן מין דגן חטים ושעורים [וכוסמין] ושבולת שועל ושיפון ואמרינן עלה בגמרא הני אין אורז ודוחן לא כלומר שאין יוצא בהן ידי חובתו במצה ואמרינן טעמא התם דאמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידו חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חמוץ אלא לידי סרחון וכיון שאין באין לידי חמוץ מותר לאכלן בפסח אלא שאין אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה בשתי לילות הראשונות וכבר הסכימו המפרשים ז"ל שכל המינין חוץ מחמשת המינין הנזכרים במשנה הם מותרין גמורים ואפי' אסורא דרבנן ליכא שהרי אמרו בפסחים (קי"ד:) גבי שני תבשילין כגון סילקא וארוזא נראה שהאורז מותר לבשלו לכתחלה ואע"ג דאמרי' גבי מבושל אדמבשל ליה אחמועי מחמע אלא שאין זה בא לידי חמוץ לעולם והאורז והדוחן שוין הם בזה וכן כל המינין מיני קטנית הן חוץ מן החמשה וכבר פשט המנהג לבשל האורז וכל מיני קטנית והדוחן שהוא הפניצו כאחד מהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |