שו"ת הריב"ש/שמח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
למוקדמי קהל מורבידרי ישמרם צורם
שאלתם על איש אחד שבא לפניכם ורצה להחזיר גרושתו ולא ידעתם בו שהוא כהן ונשא אותה לקוחין שניים ועתה נתברר לכם שהוא כהן ונסתפק לכם אחרי שכבר נשאה אם כופין אותו להוציא מאחר שאינה מגורשת מאיש אחר אלא שהוא החזיר גרושתו וריח הגט הוא ואע"פ שפוסל בכהונה אולי לכתחלה הוא פוסל אבל אם נשאת לא תצא ואת"ל שכופין אותו להוציא איזו כפיה תעשו על זה:
תשובה זו גרושה גמורה היא הפסולה לכהן מן התורה כי אין חלוק בין גרושת איש אחר לגרושת עצמו וריח הגט שפוסל בכהונה ממה שאמר הכתוב ואשה גרושה מאישה ודרשו ז"ל בפ' האשה רבה (צ"ד.) אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה בענין אחר הוא והוא במי שגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם וגט כזה בעל הוא לגמרי ולא היה מן הדין להיות פסולה מפני גט זה כיון שהוא גט בטל אלא שחכמים ז"ל הוציאו מרבוי הכתוב להיות גט כזה פוסל בכהונה כיון שאמר לה הרי את מגורשת ממני אע"פ שאינה מותרת להנשא בו וזה ראוי לקרותו ריח הגט אבל האשה המגורשת לגמרי גרושה גמורה היא וכן מפורש לרבינו יצחק אלפסי ז"ל בפרק האשה רבה וכן רש"י ז"ל וכן כתב הרמב"ם ז"ל (בפרק עשירי מהלכות גרושין) ומבואר בגמרא בריש פרק המגרש (פ"ב:) ואפי' באותו שהוא ריח הגט לבד היה נראה שפוסל לכהונה מן התורה ממדרש הכתוב וכן נראה מפשט סוגיא שבריש פרק המגרש שהיה רוצה רבי אליעזר להוכיח מכאן כיון שפסולה לכהונה שתהיה מותרת להנשא בגט כזה נראה שדרשה גמורה היא[1] אלא שהרמב"ם ז"ל כותב בפרק הנזכר שאינה פסולה אלא מדבריהם נראה שדעתו דאסמכתא בעלמא היא ומדרבנן ומ"מ בין שתהיה מן התורה או מדבריהם כופין אותו להוציא[2] שהרי אפילו השניות שהם מדרבנן כופין להוציא כדתניא בפרק יש מותרות (פ"ה.) אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה וכו' וכופין אותו להוציא שניות מדברי סופרים אין להם כתובה וכו' וכופין אותו להוציא אצ"ל באיסורי כהונה שכופין להוציא אפילו לא היה האסור אלא מדרבנן דהא משמע בריש פרק האשה רבה (פ"ח:) גבי הא דתניא מנין שאם לא רצה דפנו תלמוד לומר וקדשתו בעל כרחו שאפי' באסור שאין כופין להוציא בישראל כנגדו בכהן כופין להוציא משום דאסור כהונה שאני גם החלוצה אינה פסולה לכהן אלא מדרבנן וכופין להוציא. ומ"מ בנדון שלפנינו שהיא גרושה גמורה ואסורה לו מן התורה אצ"ל שכופין אותו להוציא וגם מיסרין אותו על מה שעבר. ודרך הכפיה איך היא מבואר הוא במסכת כתובות בפרק המדיר (ע"ז.) דאמרינן התם אין מעשין אלא לפסולות כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחנוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל וכו' ומפרש התם בהדיא דכופין בשוטי דבדברים לא יוסר עבד וכן אמרו בברייתא שאם לא רצה דפנו ופירש רש"י ז"ל דפנו הכהו וא"כ מכין אותו עד שיגרש ויאמר רוצה אני ואפי' ע"י עובד כוכבים וזו היא ששנינו בפרק המגרש (פ"ח:) ובעובדי כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פרק שלי מהלכות גרושין) וז"ל מי שהדין לותן שכופין אותו לגרש את אשתו אם לא רצה לגרש ב"ד של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אלי ויכתוב הגט והוא גט כשר וכן אם הכוהו עובדי כוכבים ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ישראל ביד העובד כוכבים עד שיגרש הרי זה גט כשר וכו' עכ"ל. אמנם אם אין יכולת בידכם להכותו ולכופו בדרך זה וגם לא על ידי העובד כוכבים עשו לו כפיה אחרת אם לאסרו במאסר צר אם לנדותו ולעשות לו הרדפה כדאמרינן בפרק הבא על יבמתו (ס':) ההוא כהנא דנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אמר ליה רב נחמן מאי האי אמר ליה דאמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה זיל אפיק ואי לא מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מאונך ופירש רש"י ז"ל משמתנא לך ועל כרחך תפקה נאום דורש שלומכם נאמן אהבתכם יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |