שו"ת הריב"ש/רעד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד כתבת וז"ל עוד בדברי הרב אלפסי ז"ל לא הבנתי כונתו שפסק כרב דאמר (בב"מ ע"ד.) מחוסר שלש אינו פוסק ואח"כ הביא דברי אמימר יהיב זוזי אעפרא לפסק הלכה ולכאורה אמימר לא ס"ל כרב דהא עפרא מחוסר יותר מב' מלאכות כדאיתא בהדיא בגמרא (שם) וא"כ אפי' יצא השער לעפר שחור והוא מצוי לא עדיף מיש לו עפר בביתו דאינו יכול לפסוק עד שיהו בצים לפופים ויבשים וא"כ קשיא היאך הביא דברי שני חולקין לפסק הלכה. ועוד אם אמימר סבירא ליה כשמואל כיון דאמימר בתרא הוא הלכתא כותיה וכרבי יוסי דנמוקו עמו אלא ודאי משמע דס"ל לרב אלפסי דאמימר לא פליג אדרב וזהו תמה לי עכ"ל:
נראה מדבריך שאתה מפרש מכי עיילי עפרא שאר היוצרים ואמימר היה פוסק עם מי שאין לו אפילו עפר ולזה אמרת בלשונך דלא עדיף עפר האחרים משאם היה עפר למוכר שהיה אסור לפסוק עמו עד שיהיו הבצים לפופים ויבשים אליבא דרב ותמה אני איך תיישב קושית הגמרא שמקשה אי כרבי יוסי הא אמר אע"פ שאין לזה יש לזה כלומר ואפילו עיולי עפרא לא צריך והלא מלשון אע"פ שאין לזה יש לזה דקאמר רבי יוסי משמע שאין למוכר זה הפוסק אבל לאחרים יש וא"כ לא הוי דלא כאמימר דפסק מכי עיילי עפרא האחרים. ועוד לדבריך שמואל דאמר כמאן לא כר"מ ולא כרבי יוסי דתרווייהו ס"ל דבעפר לבן אפי' יש למוכר עפר אין פוסקין עד שיעשו ולשמואל כל בידי אדם פוסק אלא ודאי אפי' שמואל מודה דאין פוסקין על הבצים של יוצר עד שיעשו אע"פ שיש למוכר זה הפוסק עפר דעיולי עפרא לאו כלום הוא דלא מוכחא מלתא דלבצים מעייל ליה ולא דמי לסיד משראוי לשקעו דהתם כבר הוסק הכבשן והאבנים לפניו מוכנות לשקעם בתוכו וכ"כ זה המפרשים ז"ל וא"כ הא דאמימר כיון דבאתריה עשיק עפרא חזר להיות העפר השחור שבמקומו כלבן ולכ"ע אין פוסקין עד שיעשו אלא דלרב נמי בעינן לפופים ויבשים ויפרש שיעשה לגמרי ואכתי בצים קרו להו כדאמרי' לעיל בתרוצא דמתני' אלא שאמימר לפי מסקנת הגמרא נראה שלא היה פוסק בסך קצוב בענין שיהיה בו חשש רבית אלא שהיה מקדים להם מעות מכי עייל המוכר עפרא ופוסק עמו לשער שיצא בשעה שקבל הכלים כדרך שפירש רש"י ז"ל ברבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דסנוות' ואי לא עייל המוכר עפרא כיון דבאתריה אין העפר מצוי לא סמכא דעתיה והיה המוכר יכול לחזור בו בלי קבלת מי שפרע וכי אמרינן בגמרא לעולם כרבי יוסי ר"ל אפילו לרבי יוסי צריך עיולי עפרא משום דבאתריה עשיק עפרא ולא משום אסור רבית דלאסור רבית כיון דעשיק לא סגי בעיולי עפרא ובעי' עד שיעשו דהוי כעפר לבן אלא משום דאי לא עייל עפרא לא סמכא דעתיה ומצי מוכר למהדר ולא מקבל מי שפרע אבל מכי מעייל המוכר עפרא סמכא דעתייהו והחוזר בו מקבל מי שפרע ומיהו אע"פ שהקנין קיים למי שפרע אין פוסקים לסך קצוב דכיון שמחוסר שלש הוי כאין לו גבי אסור רבית כרב כך נראה לפרש כדי לישב פסק הרב אלפסי ז"ל וגם מפרש"י ז"ל נראה כן. עוד אפש' לפרש דלענין רבית קאמ' ולרבי יוסי פוסקין בעפר שחור אף אם אין למוכר בצים לפי שהוא מצוי לכל ולכל יש בצים בכל זמן והוי כמו זבל לתנא קמא דמתניתין (שם ע"ב) שפוסק עמו כל ימות השנה ואמימר היה פוסק בעפר שחור מכי עייל המוכר עפר והא דלא כר"מ דלר"מ בעינן שיעשו אפילו בעפר שחור כמו בלבן ואמרינן דאתיא כרבי יוסי ואע"ג דלר"י בעפר שחור לא בעי עיולי עפרא למוכר באתריה דאמימר עשיק עפרא כלומר היה יקר ולא היה מצוי כמו בשאר מקומות ולזה לא היה פוסק בלא עיולי עפרא ומיהו בעיולי עפרא סגי אע"ג דמודה רבי יוסי לר"מ בעפר לבן משום דעפר שחור אפילו באתריה דאמימר היה יותר מצוי מן הלבן במקומו אלא שהיה נמכר ביוקר ולא היה נמצא כמו בשאר מקומות ולזה מפני מה שנמצא לאחרים וגם הוא הכניס עפר פוסק דסמכא דעתייהו ואפילו רב יודה בזה שהרי על סמך האחרים הוא פוסק שיש להם בצים עשויים אלא שמפני היוקר צריך שיהיה למוכר ג"כ עפר דבזולת זה לא סמכא דעתיה. עוד אפשר לפרש דפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי בברייתא לא הוי בגוונא דמתני' דמתני' איירי שפוסק ומוכר לו כלי חרש על סמך הבצים שיש לו כדקתני מתני' היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש שר"ל שפוסק לתת לו פירות על סמך הגדיש וכן פוסק עמו על היין על סמך העביט של ענבים וכן על הבצים של יוצר דקתני בהדייהו הכי נמי הוא אבל בברייתא איירי כגון היוצר שקונה הבצים מאחר ופוסק עליהם והיינו לישנא דקאמר אין פוסקין על הבצים עד שיעשו דומיא דמאי דאמרינן אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער שאינו ר"ל על סמך הפירות אלא שאין מוכרין פירות בפסיקה בשאין לו עד שיצא השער והכא נמי ס"ל לר"מ שאין פוסקים לתת בצים אע"פ שיש לו עפר אא"כ יש לו בצים עשויים ואע"פ שאינו מחוסר אלא מלאכה אחת או שתים אפילו הכי אין העפר הוכחה כלל שיהיה לבצים ואין צ"ל שאין פוסקין בשאין לו עפר על סמך עפר האחרים ומהאי טעמא לא מפליג בין לבן לשחור ורבי יוסי מודה ליה בעפר לבן דכיון שאינו מצוי אם לא יעשה ממנו בצים אין לו עפר מצד אחר כי לא ימצא אבל בעפר שחור שהוא מצוי הרבה פוסק ואף בשאין לו שהרי ימצא ממנו הרבה ואע"פ שאין לזה יש לזה וכיון שהוא מצוי אף אם לא יעשה מזה בצים ימצא לעולם כי המצא עפר שחור אין לו הפסק ואמימר היה פוסק עם המוכר לתת בצים משהכניס אותו המוכר עפר והיה עפר שחור ולר"מ לא היה יכול לפסוק עד שיעשו ולרבי יוסי אפשר לפסוק כיון שהיה שחור אבל צריך להיות למוכר עפר מפני שהיה יקר שם ואף אם היה נמצא יותר מן הלבן ולזה לא היה סומך על עפר האחרים כיון שהיה ביוקר אבל בשיש לו עפר סמכא דעתייהו שאחר שמכר לזה בצים יעשה מזה העפר ואם יצטרך עפר לדבר אחר יקנה אותו כיון שהוא נמצא אלא שהוא יקר אבל בעפר לבן שאינו נמצא מודה רבי יוסי שאף אם יש לו עפר אינו פוסק שהרי אולי יצטרך לו לדבר אחר ולא ימצא עפר לעשות בצים לתת לזה. והשתא לא קשיא דרב דעשיית בצים מן העפר אין בו שלש מלאכות ואולי גם לא שתים. וכן אפשר לומר לפי דרך זה דמעיקר' קס"ד דרבי יוסי מודה לגמרי לר"מ בעפר לבן ובתר הכי מתרצינן דלר"י כיון דעשיק עפרא הוה ליה כמו לבן ורבי יוסי לא מודה לגמרי לרבי מאיר בעפר לבן אלא בעי עיולי עפרא ואז פוסק לתת לו בצים כיון שאינו מחוסר שלש אבל על סמך עפר האחרים אינו פוסק כמו בעפר שחור המצוי ולזה א"ר יוסי בד"א בעפר לבן לא שיודה לר"מ דבעי שיעשו אלא הכי קאמר בד"א שאינו פוסק על סמך עפר אחרים אלא בעינן שיהא מוכן בידו אם בצים אם עפר בעפר לבן אבל בעפר שחור פוסק על סמך האחרים כיון שהוא מצוי דאע"פ שאין לזה יש לזה. ואולי לזה כיון רש"י ז"ל שכתב בד"א דבעינן שיהא מוכן בידו ולא כתב דבעינן שיעשו אלא שהוא דוחק קצת לומר דרבי יוסי פליג אף בעפר לבן בקצת ופשטא דברייתא לא משמע הכי וגם התלמוד היה לו לפרש יותר ולזה הוא יותר נכון לחלק בין עפר שחור דאתריה דאמימר לעפר לבן כמו שכתבתי למעלה. ומה שכתב רש"י ז"ל בד"א דבעינן שיהא מוכן בידו היה לקשר עם מה שבא אחריו זהו מה שנ"ל בשאלותיך ואת אשר תבחר בו תקריב אליך ושלומך יגדל כנפשך ונפש משתעשע בכתביך עלז בידידותיך נאמן אהבתך יצחק בר רבי ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |