שו"ת הריב"ש/רעג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בורגוש לחכם ה"ר יהודה בן אשר י"א
מה נכבד היום נגלה נגלית בכתב כבודך השמעתני את הוד קולך ודברות קדשך חצבת מלהבות אש שכלך וטרם המועד בהגיע כתבך לידי הייתי טרוד ולא היה לי פנאי נעיין ולהשיב אך עתה ראיתי דבריך הטובים ונכוחים ואוכלם והיו בפי כדבש למתוק אמנם יען ערבים עלי דברי דודיך אשא ואתן מעט על מה שכתבת על מה שפרש"י ז"ל בעובדא דרבינא יהב זוזי לבני אקרא דסנוותא (ב"מ ע"ג:) דמשום דקרקע אינה נגזלת הוי היין גזל בידו הוקשה לך דהא קננהו בשנוי ומותר לקנות מהם היין כדאיתא בפרק הגוזל בתרא (קי"ט:) גבי צבע וגרדי ואין לחלק בין ספק לודאי כדאיתא בסוכה פרק לולב הגזול (ל.) גבי אסא ואשיבך על אחרון ראשון דההיא דסוכה נמי ספיקא הוא אם קרקע של ישראל דהא לא אמרינן התם אלא שסתם עובדי ככבים גזלני ארעתא נינהו וכתב שם רש"י ז"ל ושמא אותו קרקע מישראל היה וקרקע אינה נגזלת אלא שקשה שאם ההיא דסוכה הוי ספק כההיא דצבע וגרדי היכי אמרינן התם בההיא דסוכה דשנוי החוזר לבריתו לא קני ביה והא בצבע וגרדי ודומיהן קני שנוי החוזר לבריתו כדאמרינן התם בפ' הגוזל בתרא ובכל מקום לוקחין מהם כר מלא מוכין משום דקננהו בשנוי וכתבו המפרשים ז"ל דאע"ג דכר מלא מוכיין הוי שנוי החוזר לבריתו הכא כיון שהדבר ספק הקלו בו שיועיל שנוי כל דהו ואם כן בההיא דסוכה דלא מהני ביה שנוי החוזר לבריתו משמע דכודאי חשבינן ליה כיון דסתמייהו גזלני נינהו אלא שעדיין אפשר לומר דאע"ג דעדיף מספק דצבע וגרדי לא מהני ביה שנוי החוזר מ"מ כיון דלא הוי ודאי גמור מהני ביה שנוי גמור אבל בההיא דרבינא לא מהני ביה שום שנוי כיון דההיא ודאי גמור. אבל אמת הדבר שאין לחלק בזה בין ספק לודאי שאפי' בודאי גמור מועיל שנוי והוא שלא לגמרי אלא שחייב לנגזל דמים ומותר ליקח ממנו וכן יוצאין בו למצוה כיון שאינו חייב אלא דמים כההיא דאמרינן גבי סוכה גזולה (שם לא.) פעיתא היא דא אין לה אלא דמי עצים בלבד. ומה שהוקשה לך על רש"י ז"ל לא קשיא דהא דרבינא כי יהב זוזי קודם שנעשה היין הוה יהיב וכ"כ רש"י ז"ל עצמו וז"ל ויהיב להו רבינא זוזי לפני אותו הבציר לתת לו היין בעת הבציר בשער היוצא ע"כ. ובזה אע"פ שהוא לא היה לוקח מהם ענבים כי אם יין מ"מ כיון שהמקח היה נגמר קודם שנעשה היין ואולי גם קודם שנבצרו הענבים ועדיין היו הפירות ברשות הבעלים הראשונים זה בודאי היה אסור שהרי מחזיק הוא ידיהם בגזלה אף אם ת"ל שאינו גזל גמור כיון שאין לוקח מהם כי אם יין שהוא לאחר שנוי. ומיהו מש"כ רש"י ז"ל שהיין גזל ביד רבינא לאו דוקא גזל גמור אלא שהיה אסור ליקח מהם בדרך זו משום גזל שמחזיק ידי הגזלנין. ומ"מ הפירוש שלך אמת ונכון כבר רמז אליו הרמב"ן ז"ל שכתב בפירוש והא ארעא לאו דידהו והאיך אדם מוחל בדבר שאינו שלו ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |