שו"ת הריב"ש/ריז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אושקה לרבי יצחק בן אלגתגסי י"א
שאלת ראובן ופילגשו בלא קדושין ובלא כתובה נתיחדו ועמדו יחדו כמה שנים לעיני כל רואה וילדה לו בן והניקתו ונמלתו והיא יושבת תחתיו ואחר כן הוציאה מביתו והיא רוצה להנשא אם צריכה להמתין שלשה חדשים להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני אם לא לפי שלא אמרו ז"ל אלא אשה שנתגרשה או שנתאלמנה ובן הר"ם ז"ל בתב שהמזנה אינה צריכה להמתין מפני שהיא שומרת עצמה שלא תתעבר ובן אנוסה ומפותה אינן צריכות להמתין עכ"ל אף על פי שזו אינה שומרת עצמה שלא תתעבר אדרבה כוספת ומתאוה להריון:
תשובה מ"ש הרמב"ם ז"ל אינו מוסכם מן הכל כי הוא פסק כר' יוסי שמתיר אנוסה ומפותה לינשא תוך ג' חדשים משום דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר כדאיתא ביבמות סוף פ' ד' אחין (לה.) וכן פסק הרב אלפסי ז"ל וקצת מן האחרונים ז"ל אבל הרבה מן הגאונים ז"ל ומן האחרונים ז"ל והרא"ש ז"ל מכללם פסקו כרבי יהודה באנוסה ומפותה דאסר משום דמשמע מסוגיא דהתם דשמואל סבירא ליה הכי דלא שרי אלא בזנות דקטנה משום דקטנה גופא בנשואין גזרה ובזנות קטנה דלא שכוח לא גזרי' אבל בגדולה שכיח וגזרינן גדולה בזנות אטו גדולה בנשואין אף אם נאמר דמשום היא גופה לא אסירא משום דמתהפכת כטעמי' דרבי יוסי. ולדבריהם של אלו הפוסקים ז"ל הדבר ברור בזאת הפילגש שצריכה להמתין וכ"ש הוא שהרי גם משום גופה בלא גזרה איכא למיסר שהרי זאת אינה משמרת עצמה שלא תתעבר. ומ"מ אף לפי פסק הרב אלפסי ז"ל והרמב"ם ז"ל שפוסקים כרבי יוסי להתיר במזנה אפי' גדולה דמשום גופה לא אסירא לפי שמתהפכת ולא גזרינן בה נמי אטו גדולה בנשואין בפילגש זו נראה שאסור' וצריכה להמתין דכיון שהדבר ברור שאינה משמרת עצמה אפילו רבי יוסי מודה דאסירא משום עצמה דהא לא פליג רבי יוסי אמתני' דהתם (ל"ג:) דתנן שנים שקדשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו של זה בזה וכו' וקתני סיפא ומפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן והא הכא דזנות הואי כיון שאין זה בעלה של זו ולא זה בעלה של זו ואעפ"כ צריכות להמתין ולהפרישן מבעליהן שלשה חדשים כיון שאינן מתהפכות שהרי כל אחת סבורה שבעלה הוא זה שאצלה כדאמרינן בגמרא (שם) דהוחלפו קתני במתניתן דהיינו בטעות ולא החליפו דמשמע בכונה דלאו ברשיעי עסקינן ועוד דאי בכונה ובמזיד לא היו מותרות לבעליהן לעולם אלמא דמודה ר' יוסי בזנות כל שאינה מתהפכת בו דצריכה להמתין וכ"כ הרב אלפסי ז"ל בהלכות. ואף אם נאמר דרבי יוסי לא מודה בהא אלא בכל זנות שרי אנן לא שבקינן סתמא דהך מתני' דאף בזנות אסר כל שהיא אינה סבורה לזנות שאינה משמרת עצמה בנדון זה גם זאת הפילגש היושבת עם חשוקה כאשה היושבת תחת בעלה ואין זה זנות בעיניה שתתהפך ואדרבה חפצה היא בעבור כי יהיו לה בנים שתלד ממנו לכסות עיני' מבואר הוא שצריכה להמתין שלשה חדשים[1]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ב"י אה"ע סי' י"ג ד"ה ואפילו. שו"ע שם ס"ז: