שו"ת הריב"ש/עג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png עג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עוד שאלת כי פרש אחד עשה נשואין לבנו והיה לו עגל ורצה שישחטנו טבח ישראל כדי לשלוח מנות ממנו ליהודים מיודעיו וכן עשה ושלח המנות על יד נערו כותי בלי שומר אם הם מותרות:

תשובה כבר ידעת מ"ש בפ' גיד הנשה (צה.) דמקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד א"י מותר ואפי' לרב דאמר בשר שנתעלם מ"ה אסור משום דרב חייש לעורבים שהחליפוהו והביאו נבלה ממקום רחוק דרובא דעלמא א"י נינהו אבל נמצא ביד א"י אין לחוש לעורבים ובודאי מן המקולין לקח שהם יהודים ואפי' יש בהם טבחים כותים כל שרוב מקולין טבחי ישראל אמרי' כל דפרי' מרובא פריש כל שלא ראינוהו לוקח מן המקולין דאז ספקו אסור משום דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואיברא שיש מחלוקת בין הראשונים ז"ל כי הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל פסקו כרב לאסור בשר שנתעלם מן העין ולחוש לעורבים שהביאוהו ממקומות רחוקים וברוב א"י ויש פוסקים כלוי שהתיר ולא חשש אלא לטבחי העיר אבל כבר אמרו בגמ' ואפי' רב מודה בנמצא ביד א"י כל שרוב מקולין וטבחים ישראלים ולכן בחתיכות אלו אם נודע בבירור שלא עשה עגל אחר בעיר אלא זה חתיכות אלו מותרות אבל אם הפרש ההוא או אפי' אחר עשה כמה עגלים למשתה בנו חתיכות אלו אסורות אלא א"כ יש בהן סימן טביעות עינא:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון