שו"ת הריב"ש/סו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלת לבאר לך מאתים של בתולה ומנה של בעולה כמה הם שוין ממטבע מיורקה שהרי"אל הוא שוה כ' דינרין של פשטים דקים ואינו עולה ויורד לעולם:
תשובה הסכמת כל הגאונים והאחרונים ז"ל דכתובת האשה בין דבתולה בין דבעולה היא דרבנן וכ"כ הרמב"ם ז"ל (פ' י' מה"א) ולכן מאתים של בתולה הם דינרי מדינה שהם שמינית שבדינרי צורי כפי הכלל שבידנו שכל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה דלא קי"ל כרשב"ג דאמר כתובה דאורייתא (כתובות י.) ויליף לה מדכתיב גבי מפתה כסף ישקול כמהר הבתולות שיהא זה כמהר הבתולות ומהר הבתולות כזה מכאן סמכו לכתובת אשה מן התורה וכתב הרמב"ן ז"ל שאותן שכותבין בכתובה דחזו ליכי מדאורייתא טעות הוא בידם ומחמת לשון זה אינה גובה כלום אלא שעדיין גובה בתקנת חכמים כאלו לא כתב לה כלום ועוד כתב הרמב"ן ז"ל דאפי' לרשב"ג הסך הוא כסף מדינה שפירוש כסף ישקול כמהר הבתולות ר"ל שיתן המפתה כמהר הבתולות האמור גבי אונס הבתולה שהם חמשים ואונם ילמד ממפתה שיהיו שקלים מדכתיב במפתה ישקול שהוא לשון שקלים ומדקרי ליה מהר למד רשב"ג שיש מהר לאשה מן התורה אמנם אינו קצוב בתורה כמה הוא המהר אלא שכל מהר שיכתוב האיש לאשתו בין רב למעט יהיה דינו מן התורה וזהו שאמר מכאן סמכו שנראה שאין הסך קצוב מן התורה וחז"ל תקנו שלא לפחות לבתולה ממאתים ולבעולה ממנה ואחר שלדברי הכל אין הכסף קצוב בתורה הנה הוא כסף מדינה ולכן מאתים דינרין של בתולה הם כ"ה דינרין של צורי ומשקל כל דינר צ"ו שעורות ובארו האחרונים ז"ל כי הדינר הוא שלוש ארגינ"ץ והארגינ"ץ הוא חלק אחד מי"ו באוקיא של כסף כי כן חלקו האוקיא של כסף בקטלוניא ובמיורקה לי"ו ארגינ"ץ וכ"כ הרמב"ן ז"ל בפירושי התורה (בפ' כי תשא) כי הסלע שהוא ד' דינרין הוא שלשה רבעי אוקיא למשקל הארץ ההיא והם י"ב ארגינ"ץ לד' דינרין וכ"כ גם בה' בכורות בארוכ' בענין ה' סלעים נמצא כל דינר ג' ארגינ"ץ וכן כ"ה דינרין צורי של כתובת בתולה עולים ע"ה ארגינ"ץ שהם ד' אוקיא וחצי אוקיא וג' ארגינ"ץ של כסף צרוף למשקל ברצלונה ומיורקה ומנה של בעולה ב' אוקיות וה' ארגינ"ץ וחציו ומעתה אין לנו עסק לשער במטבע מיורקה לפי שערך הכסף עולה ויורד אלא שיתן לה כסף צרוף במשקל הנזכר וכן במחצית השקל שחייבה תורה לתת בכל שנה הוא י' מעין כי בימי מרע"ה היה השקל שלם שהוא סלע כ' גרה כמו שמפו' (בכתובו') [בכורות ה.] אלא שבבית שני הוסיפו בו שתות ועשו הסלע מכ"ד מעין והדינר שהוא רביעית הסלע היה בו שש מעין שהם נ' ארגינ"ץ ובימי מרע"ה לא הי' בדינר כי אם ה' מעין שהם ב' ארגינ"ץ וחצי ומחצית השקל שבימיו היה משקלו ה' ארגינ"ץ ובימי בית שני היה משקלו ו' ארנינ"ץ ולעולם היה לו לתת מחצית השקל כפי המטבע היוצא להוסיף על של משה אבל לא לפחות אף אם פחתו המטבע כ"ש זה הר"ם ז"ל (בפ"א מה' שקלים) והראב"ד ז"ל חלק עליו שאין חייב כפי המטבע היוצא ומ"ש במשנה בראשונה היו שוקלים דרכונות חזרו לשקול דינרין וכו' ר"ל שהיו שוקלי' כן בבית שני לפי שהיו מתי מעט והוצרכו תחלה לשקול דרכונות וכן הי' לו לתת מחצית השקל במטבע כסף בעינו ולפי שהכל היו צריכין לחצאי שקלים היו החצאי שקלים יקרים ומי שנותן שקל שלם ושיחזירו לו חצי השקל היה חייב בקלבון וכן שנים ששוקלין שקל שלם חייבין בקלבון ששעורו חצי מעה מפני יקרת השני חצאין על השקל השלם כמו שבאר זה הר"ם ז"ל בפרק ג':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |