שו"ת הריב"ש/מ
שו"ת הריב"ש 
מ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד לרבי עמרם בן מרואס י"א
אח נכבד ומעולה הגיעוני כתבך הראשון הארוך ע"י הפרש והשני הקצר ממנו עם הרץ וגדל צערי מצערכם מתשובת ברכה מעין שבע ומה אעשה ורמוני מאהבי יעצוני לתתה אל בן מטבו"ח הבא ממליאנה בעבור' וגם נשבע אלי כי ב' חזנין היו וגם כת' ליה כבד אנבופילי"א איך הי' צועק עלי ושלחתי לך הכתב ההוא להיות לעד ולאות על התנצלותי ואמנם מה שנפלאת על מה שאמרתי שהמונע אותה אמר שלא כהלכה לא מן ההלכה שבפ' במה מדליקין (לד:) היתה כונתי כי שם אין זכר לדין זה אלא מפני שאף אם יהיה טעם התקנה מפני עם שבשדות הלא גם בי"ט היה להם עם שבשדות כמו שמפורש בסוף ר"ה (לה.) ובפרק בתרא דיומא (עז:) אין צריך לומר אם אין הטעם משום עם שבשדות שלא נזכר זה בדברי שום מפרש ורש"י ז"ל והר"ם ז"ל לא הזכירו עם שבשדו' בתקנה זו אלא שאר העם שבאין כלם לבהכ"נ בלילי שבת ויש מהן מאחרין ועם שבשדות אין מאחרין יותר משאר העם שהרי בתקיעה ראשונה שתוקעין בע"ש הם נכנסין לעיר כמו שמפורש (בפ' במה מדליקין לה:) ואם בספר שלחן מצאת שאין אומרין אותה וכתב זה בלא ראיה אלא מסברתו יותר יש לסמוך על ספר המנהיג שכתב בפירוש שאומרי' אותה שהיה מחברו רב גדול יותר ממחבר הספר ההוא וגם מפני הראיות שכתבתי ואם אין אומרים אותה בבית חתנים ובבית האבל לפי שמתחלה לא נתקנה אלא בב"ה שהיו הכל באין שם ושהיתה בשדה במקום סכנת מזיקין וכן אין מקדשין ואין מבדילין שם ומקצרין בהרבה דברים:
ומה שאמרת שהקדוש הוא משום רפואה להאיר העינים ואע"פ שאין שם אורחים אע"פ שזה הטעם כתבוהו קצת הגאונים אינו נכון שהרי חכמים ז"ל לא הזכירו אלא משום אורחים ואם היה טעם זה נכון היה להם להזכירו וגם רבינו האי ז"ל לא סמך עליו ולזה אמר שאין מקדשין היכא דליכא אורחים ומ"מ נהגו לקדש אע"פ שבטל הטעם התקנה נשארה במקומה ולא מפני טעם רפואה כי אין הרפוא' סבה לקדוש אלא הקדוש כשנעשה כתקנו במקום סעודה הוא סבה לרפואה אבל אם היתה ברכה לבטלה רפואות תעלה אין לה:
ומה שכתבת שנוהגין קולא בדם בתולים ראוי למנוע אותן מן המנהג הרע ההוא אע"פ שחכמי המשנה הקלו בו וחלקו בין קטנה ובין שהגיע זמנה לראות ובין ראתה ללא ראתה הנה האמוראים הראשונים רב ושמואל אמרו בועל בעילת מצוה ופורש וכן ר' יוחנן ור"ל בכל פרקין דתינוקת דמסיימי בועל בעילת מצוה ופורש כדאית' בפרק תינוקת (סה:) וכן הסכימו כל הגאונים וכל המחברים ראשונים ואחרונים ז"ל דבין גדולה בין קטנה בועל בעילת מצוה ופורש ואפילו בדקה ולא מצאה דם טמאה כרואה ודאית שמא דם טפה היה שם ונאבד או שחפתו שכבת זרע וצריכה לישב שבעה נקיים. גם יש מחמירין שלא תתחיל לספור אלא מיום חמישי לבעילה לפי שחוששת שלש' ימים לפליטת זרע שסותרת מנינה שפולטת ש"ז כרואה וזה דעת בעל התרומה והרשב"א ז"ל מיקל בזה שלא אמרו פולטת ש"ז כרואה אלא לטהרות ולא לבעלה כמ"ש זה בס' ת"ה בשער הפריש' אבל במה שנהגו שם להחמיר בימי טוהר של יולדת אף אם אינה רואה בהן בזה אני אומר שאם נהגו זה לגדר ופריש' אע"פ שידוע שהוא מותר או מפני נקיות מפני שבאותן הימים דמים מצוי' בה ראוי להניחם על מנהגם ואין מתירין אותה בפניהם אבל אם נהגו כן בטעות מפני שסבורי' שאסו' מן הדין ראוי להודיעם שטועי' הם והוא מנהג שיצא להם מן הצדוקים כדרך שכתב הר"ם ז"ל (פרק י"א מה' א"ב). גם מה שנוהגין שם להפטיר בשנים כבר כתבתי לך תשובה על זה בתוס' השאלות האחרות ששאלת מהפסיק בין שברים לתרוע' וכן מהסדרת תפלת מוסף של ר"ה ודברים האחרים אשר שאלת אותי עליהם ולא הודעתני אם הגיעו לידך ולכן הודיעני כי אם לא באו לידך אוסיף ידי שנית להשיב עליהן ומענין זה כתבתי לך שאין מפטירין בשנים אבל עתה הוספת לשאול שחזן קורא פסוק אחד והשני פסוק אחר וקורין אותן כך בדלוג וזהו מנהג טעות כי המפטיר שקרא בתורה מפני כבוד התורה צריך שיקרא הוא כל ההפטרה ולא שישתוק הוא ויקרא אחר שלא קרא בתורה ויקראו כן בדלוג ואף אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה מחמת חולי או אונס אחר שקרה לו הבא לסיים אותה לא יתחיל ממקום שפסק הראשון אלא צריך לחזור ולברך ולהתחיל ממקום שהתחיל הראשון[1] כי כן אמרו בירושלמי (דפ' אין עומדין) גבי קריאת התורה והביאו הרי"ף ז"ל בהלכות (בפ' בני העיר) היה קורא בתור' ונשתתק צריך להתחיל ממקום שהתחיל הראשון שאם אתה אומר ממקום שפסק הראשונים נתברכו לפניהם ולא לאחריה' והאחרונים נתברכו לאחריהם ולא לפניהם וכתיב תורת ה' תמימה שתהא כלה תמה ע"כ. ונדון זה לההיא דמיא שהרי צריך לברך על ההפטרה לפניה ולאחריה וכ"ש שאין לקרותה בדלוג כמו שנוהגין שם ולא דמי לש"צ שנשתתק באמצע תפלה דתנן (א"ע לד.) שמתחיל השני מתחלת ברכה שטעה זה דהתם כבר יצאו הצבור ידי חובתן מאותן ברכות שקרא הא' משא"כ בהפטר' שצריך לברך לפני' ולאחרי':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ שם סי' רפ"ד ס"ה: