שו"ת הריב"ש/יח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד לו על הענין הנזכר
הגיעני כתבך האח י"א נכתב בתלמאן ט"ו תמוז ועל שאמרת כי אני דמיתי היוצא בשיירא למפליג בים בין לפי' הרי"ף והר"ם ז"ל בין לפירוש בעל המאור ז"ל אינו כן שהרי תחלת תשובתי הוא דבר זה מתורת הריא"ף ז"ל והר"ם ז"ל לא למדנו אלא מתורת הרב בעל המאור למדנו והכונה היא כי לפי פירוש הריא"ף והר"ם ז"ל שפרשוה מפני עונג שבת מיירי כגון שאין לאסור מפני המלאכה כגון שהספינה של עובד ככבים ומלחיה עובדי ככבים ורוב המפליגין בה עובדי ככבים ואעפ"כ יש לאסור מפני עונג שבת להפליג בספינה ואף אם לא יעשו בה מלאכה כלל וכבר כתבתי שע"פ פי' בעל המאור ז"ל נהגו עתה להפליג שלא חשש לעונג שבת בזה אלא מפני חלול שבת מהמלאכה וכל שאין הישראל עושה מלאכה וגם לא העובדי ככבים בעבורו כגון שרוב הספינה עובדי ככבים מותר אבל לפי' הריא"ף ז"ל והר"ם ז"ל היה אסור מפני עונג שבת א"כ המנהג אינו מסכים לפירושם ואין ספק שאם לא היה ביוצא בשיירא חלול שבת אם מפני עשיית מלאכה או הליכת חוץ לתחום או רכיבת גמלים לא היה אסור מפני עונג שבת שלא אמרו זה אלא במפליג בים משום דכל שלשה ימים הויא להו שנוי וסת מפני נענוע הספינה כדכתיב יחוגו וינועו כשכור וכן בההיא דאין צרין משום פחדא דלבא כמ"ש זה בהלכות גם כתב הר"ם ז"ל בתשובה שאין לאסור מטעם זה אלא בימים המלוחים שמעוררים הגוף ויקרה מהן הצער והבלבול והקיא ולא בשאר נהרות וא"כ ביוצא בשיירא אין לאסור מטעם עונג שבת כל שאין בו חלול שבת מצד אחר וכשיש בו חלול שבת מצד אחר מפירוש הריא"ף והר"ם לא למדנו דבר זה אבל לפי פירוש בעל המאור שפירש טעם האיסור מפני שעתידים לחלל בו את השבת מפני הסכנה ג"כ י"ל כן במפריש למדברות וכ"מ סכנה שעתיד לחלל בו את השבת כמ"ש זה בעל המאור ז"ל עצמו ואין ספק שהיהודים ההולכים במדברות עם אורחת ישמעאלים צריכים הם לחלל את השבת וכן בא בשאלתך בראשונה שהרי הם צריכים ללכת בשבת חוץ לתחום ממקום שקדש עליהם היום בין שהולכים ברגליהם בין שרוכבים ע"ג בהמה שהרי מה שאסרו חכמים לרכוב ע"ג בהמה בשבת פירשו בפ' בתרא דביצה (לו:) הטעם גזירה שמא ילך חוץ לתחום למ"ד תחומין דאורייתא ולמ"ד תחומין דרבנן וקיי"ל הכי וליכא למגזר רכיבת הבהמה אטו תחומין דהויא גזרה לגזרה פירשו הטעם שמא יחתוך זמורה וא"כ בכל ענין איכא אסורא אם ילך חוץ לתחום ולדעת הר"ם ז"ל דחוץ לג' פרסאות הוי דאורייתא איכא איסורא דאורייתא אם ילך חוץ לג' פרסאות בין ברגליו בין ע"ג בהמה ולכ"ע איכא אסורא דרבנן לכל הפחות אם ילך חוץ לאלפים אמה ברגליו ועל גבי בהמה אפילו לרכוב או לישב או לסמוך עליה או על צדיה אסור ואע"פ שאין בסמיכה משום שמא יחתוך זמורה חכמים ז"ל גזרו בכלל שלא להשתמש בבעלי חיים ולא חלקו בין בהמה לבהמה וכן שלא להשתמש באילן כלל ואפילו לעלות עליו מבעוד יום כדי לישב עליו בשבת אסור כמו שמבואר בפרק בתרא דשבת ובפ' בתרא דערובין (ק.) וכמ"ש זה הר"ם ז"ל (בפכ"א מהל' שבת) והבריית' שהבאת מן הירושלמי דקתני התם אין מפליגין בים הגדול לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת ב"ש אומרים אף בד' וב"ה מתירין ודקדקת דב"ה מתירין אף בע"ש דאי ברביעי דוקא היינו ת"ק כמ"ש זה הרא"ש ז"ל בתוספות ערובין הא ליתא דברייתא ה"ק בע"ש ובחמישי אסור לכו"ע ברביעי מחלוקת ב"ש וב"ה וכ"כ הרשב"א דב"ה דירושלמי לא התירו אלא ברביעי ופי' פחות מג' ימים הנזכרים בגמרא דילן דהיינו חמישי וערב שבת אבל רביעי מותר אבל הראב"ד ז"ל כתב שאין לסמוך על הברייתא ההיא שבירושלמי מפני שהיא חולקת על הברייתא שהובאה בגמר' דילן לפי שהוא מסכי' לפירוש בעל המאור דכל ג' ימים דמיקרו קמי שבתא אסורין. ומה שאמרת דכיון דב"ה מתירין עם השמש ג"כ מותר להפליג בספינה אפילו בע"ש ואף אם ילך חוץ לתחום בשבת לאו מידי קא עביד הא ליתא דב"ה לא התירו אלא במלאכה הנעשת מאליה כגון פותקין מים לגנה ומניחין מוגמר תחת הכלים ופורשין מצודות שהוא אינו עושה דבר ביום השבת אבל בכאן שהוא יוצא מתחומו ביום השבת אסור אם היתה הספינה גוששת למטה מי' טפחים דאיכא איסור תחומין ור"ח ז"ל כך פירשה לההיא דאין מפליגין פחות משלשה ימים קודם השבת בספינה גוששת ומשום אסור תחומין והריא"ף ז"ל הקשה עליו דא"כ אפי' קודם לג' ימים היה אסור ועוד הקשה עליו כמ"ש בהלכות אלא ודאי בספינה גדולה היא דמהלכת למעלה מי' טפחים וליכא משום אסור תחומין דאין תחומין למעלה מעשרה ואע"ג דבפ' מי שהוציאוהו (מג.) היא בעיא ולא איפשיטא כיון דתחומין דרבנן אזלינן לקולא ואפילו לר"ם ז"ל דאית ליה דתחומין דשלש פרסאות דאורייתא באר הוא ז"ל בתשובה דבימים ובנהרות ובכרמלית אין שום תחומין בהם דאורייתא וכן אם הכותים היו עושין במלאכה בספינה בשביל ישראל יש אסור בדבר שיהנה ישראל בשבת באותה מלאכה ואע"פ שהתירו ב"ה לתת כלים לכובס ע"ש והכותי מכבס אותן בשבת מ"מ אין הישראל נהנה באותו מלאכה באותה שבת אבל בכאן אסור אף ג' ימים קודם לכן ואצ"ל אם היה צריך הישראל לעשות הוא מלאכה בעצמו או אם המלחים הם ישראלים שהי' אסור לכנס בה אלא שכיון שלא תעשה המלאכה אלא מפני הסכנה התירו לכנס בה ואפילו בכולה ישראלים אבל לא בפחות מג' ימי' קודם השבת[1] ומה שנהגו להקל הוא מפני שרוב אנשי הספינה כותי' ומותר למעט ישראלים שבה ליהנות באותה מלאכה שעושין בשבת. ומה שהבאת ראיה מהרשב"ם ז"ל שהתיר ליכנס בספינה אפילו ביום שבת ואע"פ שהספינה מוליכתו בשבת חוץ לתחו' דאיהו לאו מידי עבד כבר דחה הרא"ש ז"ל דבריו והביא ראי' לאסור מההיא דפ' תולין (קלט:) חזי מר האי צורבא מרבנן דעייל במברא וכו' דאלמא לכתחלה אסור אפי' לצמ"ר ואפי' תוך התחום ונתן טעם משום דדמי לשט בנהר שאסרו חכמים גזירה שמא יעשה חבית של שייטין או שמא ינהיג הספינה ד' אמות בכרמלית וגם הרשב"ם ז"ל לא התיר אלא אסור תחומין שהספינה הולכת מאליה אבל אם עושין מלאכה בשביל ישראל כגון לקשור הוילון ולהתירו וכיוצא בזה אסור לישראל ליהנות בה אלא א"כ רובא דספינה כותים או מפני הסכנה ומ"מ בהולכין בשיירא ורוכבים בשבת על הגמלים אינה ענין לספינה שבאלו אין ספק שאסור כמו"ש למעלה משום שאסור לרכוב על גבי בהמה אלא מפני הסכנה אפשר לחלל את השבת אמנם צריך שיחזיק בדרך שלשה ימים קודם השבת כדי שלא יראה כמתנה לחלל את השבת כפי הפירוש הנכון של בעל המאור ז"ל וגם ללכת בקרון ובהמה מנהיגה הקרון אסור ג"כ לישב בה דהא אית ביה גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיג הבהמה המנהיגה את הקרון וכן כתב הרשב"א ז"ל והרא"ש ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ רמ"א או"ח סי' רמח ס"א: