שו"ת הריב"ש/יז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלת על היהודים שהולכים בשיירא בגמלים עם אורחת ישמעאלים במדבר הגדול והנורא והכל יודעין שמאחר שאינם רוכבים על סוסים כי אם על הגמלים שהן צריכין לחלל שבת בפרהסיא לרכוב וללכת עם השיירא כי מפני הסכנה לא יוכלו ליעכב במדבר לבדם בשבת ולבן נסתפקת אם ראוי למחות בידם שלא יצאו בשיירא במדברות למען לא יבאו לחלל את השבת אע"פ שאין להם במה שיחיו ב"א בהליכה עם השיירות:
תשובה דבר זה מתורת הרי"ף ז"ל והר"ם ז"ל לא למדנו אלא מתורת הרב ר' זרחיה הלוי בעל המאור ז"ל למדנו כי ההיא דגרסי' (בפ"ק דשבת יט.) ת"ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת הרי"ף ז"ל פירשה מפני עונג שבת שהמפרש בים בספינה כל שלשה ימים אין דעתו מיושבת עליו וכדי שלא יצטער בשבת אסרו עליו בפחות משלשה ימים קודם השבת כמ"ש זה בהלכות בארוכה וכן פירשה הר"ם ז"ל (בפ"ל מה"ש) אבל הרב בעל המאור ז"ל כתב טעם אחר בין בזו בין במה שאמרו שם אין צרין על עיירות של כותים דכולהו מקום סכנה הוא וכל שלשה ימים קודם לשבת קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת מפני שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש והה"ד להפריש במדברות וכל מקום סכנה שאדם עתיד לחלל בו את השבת ע"כ כתב הר"ז הלוי ז"ל בספר המאור ולפ"ז כל שיוצא מן הישוב בשיירא למדברות ביום ראשון ויום שני ויום שלישי מותר[1] לפי שאלו הג' ימים מן השבוע מתיחסים לשבת שעבר ונקראי' בתר שבתא ואין לו להמנע מלצאת מחמת השבת הבאה שאז אם יהיה לו סכנה ויצטרך לחללו מפני פקוח נפש מותר הוא ואין בכאן איסור אבל ביוצא מן הישוב למדבר ביום רביעי ויום חמישי וע"ש אסור לפי ששלש' ימים אלו מתיחסי' לשבת הבאה ונקראים קמי שבתא כדאיתא בסוף פרק מי שאחזו (עז.) וכן בהלכו' וא"כ נראה כנכנס בכונה למקו' הסכנה כדי שיחלל בו את השבת ואע"פ שהרי"ף ז"ל והר"ם ז"ל פירשו הברייתא זו בדרך אחרת כמ"ש למעלה מ"מ הדין דין אמת וכן הסכים מורי הרב רבי' נסים ז"ל בפרוש ההלכות שלו גם מה שנהגו עתה להפליג בספינה אפי' בע"ש הוא ע"ד פירוש זה כי אין לאסור מאחר שהספינה היא של ישמעאלים ומלחיה וחובליה ישמעאלים ואין הישראלי' המפליגין בה עושין לעולם מלאכה בשב' כי אם המנחים ישמעאלי' וגם הם אינם עושין בשביל ישראלים שבה שהם המעוט אלא בשביל הישמעאלים ההם שהם הרוב וכדאמרינן (שבת קכב.) במסיבה שרובה כותים והדליק כותי את הנר שמותר לישראל שבה להשתמש לאורה ואם כפירש הרי"ף ז"ל והר"ם ז"ל שפירשוה מפני עונג שבת בכל ענין היה אסור להפליג בספינה בפחו' משלש' ימים קודם השבת ומ"מ בין מפני עונג השבת כפירש הרי"ף ז"ל בין מפני חלול שבת לפקוח נפש כפירש בעל המאור ז"ל אינו אסור להפליג בספינה בפחות משלשה ימים אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מפליגין דבההיא דאין מפליגין וכולי מסיק בד"א בדבר הרשות אבל לדבר מצוה מפליגין וליוצאין בשיירא במדברות ג"כ כפי דרך הר"ז הלוי לדבר מצוה יוצאין אפי' בפחות מג' ימים קודם השבת אבל לדבר הרשות אסור וזהו מה שנראה לי בשתי השאלות ששאלת וחתמתי שמי יצחק בר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ או"ח סי' רמ"ח ס"ד: