שו"ת הריב"ש/טז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חוניין לאב יהודה כהן י"א לשלחם לקהל תואת יצ"ו
שאלת אם מותר לאפות ולבשל ביו"ט ראשון לצורך יום טוב שני בשני ימים טובים של גליות אם לאו:
תשובה דבר ברור שהוא אסור דתניא בברייתא (בפ"ב דביצה) והביאה הרי"ף ז"ל בהלכות תנו רבנן אין אופין מיו"ט לשבת וק"ו מיו"ט לחול וכן בפ' זה בראשו בטעם אסור בשול מיו"ט לשבת בלא ערוב אמר רב אשי כדי שיאמרו מיו"ט לשבת אין אופין ק"ו מיו"ט לחול כמ"ש זה בהלכות וכן הר"ם ז"ל (בפ"ו מה' שביתת יו"ט) ואע"ג דאפליגו רב חסדא ורבה בפסחים (בפ' אלו עוברין מו:) באופה מיו"ט לחול דר"ח אמר לוקה לא אמרינן הואיל ואי מקלעי ליה אורחים חזי השתא נמי חזי ליה ורבה אמר אינו לוקה אמרינן הואיל והלכתא כרבה כמ"ש זה הרי"ף ז"ל היינו לומר דאינו לוקה אבל איסורא מיהא איכא כמו שמבואר בברייתא שהבאתי בסמוך וכמ"ש זה לר"ם ז"ל (בפ"א מה' שביתת יו"ט) ואחר שאסור לאפות ולבשל מיו"ט לחול ג"כ אסור לבשל מיו"ט ראשון ליו"ט שני שהרי יו"ט ראשון הוא קדש לבדו ויו"ט שני הוא חול גמור מה"ת לדידן דידעינן בקביעא דירחא ולזה לבני א"י הוא חול גמור אלא שבני הגולה נוהגין גם השני קדש מפני מנהג לבד דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם ומדברי סופרים לפי שבעת שהיו מקדשין החדש ע"פ הראיה במקומות הרחוקים שלא היו שלוחי ב"ד מגיעין היו עושין מן הספק שני ימים טובים לפי שלא היו יודעין אם נתקדש החדש ביום שלשים או ביום אחד ושלשים ולכן היה מתקנת חכמים שגם עתה יהיו עושין בני הגולה שני ימים טובים כמנהגם אע"פ שעתה אנו סומכין על החשבון והראשון הוא ודאי קדש והב' ודאי חול מדין תורה ולזה בני א"י שמתחלה לא היו עושין כי אם יום אחד כי השלוחים היו מגיעין ומודיעין להם יום קביעות החדש גם עתה נשארו על מנהגם כי אין בתורה שום מועד שיהיה מקרא קדש שני ימים רצופים רק יום אחד ולזה לגבי מת שויוה רבנן כחול לעשות מלאכה גמורה לצורך המת ואף דבר שאינו הכרח לו אלא שנהגו לעשותה לו בחול כגון למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא ואפי' בשני ימים טובים של ר"ה יו"ט שני לגבי מת כחול שויוה רבנן כמש"כ הרב אלפסי (פ"א דביצה) לפי שגם יו"ט שני של ר"ה גם הוא אינו קדש אלא מפני המנהג אפילו בארץ ישראל כמש"כ כל זה מבואר לר"ם ז"ל (פ"ה מה' קדה"ח) ואע"פ ששני ימים טובים של ר"ה הם קדושה אחת זהו לחומרא כגון לביצה שנולדה בזה אסורה בזה משום דלפעמים בזמן ביהמ"ק היו נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש דהיינו כשבאו עדים מן המנחה ולמעל' שלא היו מקבלין אותן מן התקנה מפני מה שאירע פעם אחת שנשתהו העדים לבא ונתקלקלו הלוים בשיר ואף לאחר תקנת ר"י בן זכאי שהחזיר הדבר ליושנו אחר החרבן לקבל עדים כל היום אפ"ה ביצה אסורה וכמו שפסק הרי"ף ז"ל אבל לומר שיהיו קדושה אחת לקולא כדי להתיר לאפות ולבשל מיום הא' לצורך יום שני הא לא אפשר דהא מדאורייתא אין יו"ט אלא יום א' ומפני הספק עושין ב' ימים אף בימים טובים של ר"ה איך יאפה ויבשל מיו"ט לחול שהרי אפשר שהראשון קדש והשני חול כ"ש לדידן דבקיאינן בקביעא דירחא שהראשון ודאי קדש והשני ודאי חול אלא שאנו נוהגין אותו קדש וכחומרת קדושה אחת משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם ולכן הדבר ברור שאסור לאפות ולבשל מיו"ט ראשון ליו"ט שני ואפי' בשני י"ט של ר"ה וק"ו הדבר מיו"ט לשבת אין אופין ומבשלין לא ביו"ט ראשון ולא ביו"ט שני אלא ע"י ערוב כ"ש שאין אופין ומבשלין מיו"ט ראשון ליו"ט שני ובזה אין ערוב מועיל שלא תקנו ערוב אלא לשבת לפי שאסור לבשל בשבת אבל מיו"ט לחבירו שיוכל להמתין ולבשל ביו"ט שני לא שהרי אף לצורך שבת לא התירו ע"י ערוב אלא ביום ו' אבל אם חל יו"ט ראשון ביום ה' אין לו להקדים ולבשל ביו"ע ראשון לצורך השבת דאיך יבשל מיו"ט לשבת שלא לצורך שהרי יכול לבשל למחר שאפשר שהוא חול וכ"ש לדידן דידעינן בקביעא דירחא שהוא ודאי חול וכן אמרו בירושלמי דשבת קרובה התירו ע"י ערוב שבת רחוקה לא התירו:
ומכל מקום מי שיבשל לצורך היום יכול להרבות בקדרה אחת לצורך מחר כיון שצריך הקצת לבו ביום מפני שהתבשיל יפה כשיש בשר הרבה בקדרה דומיא דמאי דאמר ר"ש ב"א (ביצה יז.) אף ממלאה אשה את התנור פת מפני שהפת נאפה יפה בשעה שהתנור מלא ואיפסיקא הלכתא כר"ש בן אלעזר כמש"כ בהלכות וכ"כ הר"ם ז"ל (בפ"א) אבל אם א"צ ליום כלל שכבר סעד כל צרכו אסור לשחוט ולאפות ולבשל לצורך מחר אם לא כשיאכל מן התבשיל מעט או יתן מעט לתינוק שלא התירו זה אלא בבהמה מסוכנת משום הפסד ממונו כל שיש שהות ביום לאכול כזית מבית טביחתה ובזה התירו כל שיש שהות ביום לאכול אע"ג שאינו אוכל כיון שאין צריך אין חלוק בין אוכל לאינו אוכל אבל בבהמה בריאה ודאי אסור והיינו דבההיא דהאופה מי"ט לחול אצטריכינן לטעמא דהואיל ואי אקלעי ליה אורחים ואם היה מותר כשיאכל ממנה מעט מה צריך לומר הואיל ואי אקלעי ליה אורחין יאמרו הואיל ואם רצה לאכול מעט או ליתן מעט לתינוק אלא שאין מתירין הערמה כזו וכ"כ הרב בעל העיטור ז"ל דדוקא קודם אכילה יכול להרבות בבשול אע"פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת אבל לאחר אכילה אינו יכול לבשל ולומר אוכל ממנו כזית דאין לך הערמה גדולה מזו וכן בהאופה מי"ט לחול פי' רש"י ז"ל לאחר שאכל אפה ואמרינן בפ"ב דביצה (יז:) דהערמה אחמירו בה רבנן טפי ממזיד דאם עבר ואפה ובשל מי"ט לשבת בלא עירוב ע"י הערמה לכ"ע נאסר עליו מה שאפה ובשל ואלו במזיד בלא הערמה הויא בגמרא בעיא ולא איפשיטא ודעת הר"ם ז"ל דכיון דאסורא דרבנן הוא אזלינן לקולא ולא קנסינן ליה לאסור עליו התבשיל שבשל מי"ט לשבת באיסור במזיד בלא ערוב אבל ע"י הערמ' קנסו לאסור עליו התבשיל והטעם שאם נתיר למערים נמצאו הכל מערימין וישתכח שם ערובי תבשילין אבל המזיד אינו מצוי ואם עבר היום לא יעבור פעם אחרת כמו שבאר זה הר"ם ז"ל (בפ"ו) וכן יש לומר באופה מי"ט ראשון לי"ט שני או לחול דאיסורא דרבנן הוא כיון דקי"ל כרבה דאינו לוקה דאמרינן הואיל אבל הרי"ף ז"ל פסק לאסור במזיד כמו במערים והאחרונים ז"ל הכריעו להתיר כדברי הרמב"ם ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |