שו"ת הריב"ש/ט

שו"ת הריב"ש ‏ ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת אם אומרים קדוש על יין צמוקים:

תשובה ודאי ברור שאומרי' עליו קדוש דגרסי' (בפ' המוכר פירות צז.) אמר רב זוטרא בר טובי' א"ר אין אומרים קדוש היום אלא על יין הראוי לינסך ע"ג המזבח לאפוקי יין מגולה ושריחו רע ואפי' עברה למגולה במסננת שהוא מותר בשתיה כר' נחמי' אפ"ה פסול לנסכים משום הקריבהו נא לפחתך אבל יין מגתו כיון שאינו פסול לנסכים כדתני רבי חייא יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר מקדשין עליו אפי' לכתחלה כדאמר רבה סוחט אדם אשכול של ענבי' ואומר עליו קדוש היום דמשמע אפי' לכתחלה דלענין קדוש היום ליכא הפרש בין לכתחל' לדיעבד אלא דלגבי מזבח לא יביא לכתחלה לפי שאינו מן המובחר ויין צמוקים נמי אמרי' התם דלגבי מזבח לא יביא ואם הביא כשר וכיון שכן לגבי קדוש מקדשין עליו ואפילו לכתחלה. אמנם הגאונים ז"ל אמרו דלאו בכל צמוקים שרי לקדושי עלייהו אלא כגון דכמישין בגופניהו וכד עצרת להו נפקא מינייהו לחלוחית הני הוא דשרינן להו במיא ומעצרינן להו ומקדשי' אבל אם יבישן דכי עצרת להו לא נפקא מינייהו לחלוחית לא מקדשין עלייהו כמ"ש זה בהלכות הרי"ף ז"ל והמונע אתכם לקדש בו נתלה בסברא זו מפני שהצמוקים שבארץ הזאת לא מכמשי בגופניהו אבל אין שומעין לו שלא אמר כהלכה שאין הדבר תלוי בכמשי בגופניהו אלא בשיהי' בהן לחלוחית כשעוצרין אותן ולא יהיו יבשות לגמרי שאפילו ע"י דריכה ועצירה לא יצא מהן לחלוחית כלל שאם הם בגדר זה הטעם שקולטין מהן המים קיוהא בעלמא הוא אבל הצמוקים שעושין מהם יין בארצות האלו אף אם לא נצטמקו בגופניהו ונצטמקו בחמה או בחמי האור לחלוחית רב יש בהן שיהי' יוצא מהן ע"י דריכה ועצירה והמים קולטין הלחות ההוא והוא יין גמור ויש ממנו חזק ומשובח בריחו וטעמו כמו היין המשובח הנעשה מענבי' בשאר ארצות והרב רבינו אשר ז"ל כ"כ וז"ל ויין צמוקים מקדשין עליו ולא שנא מכמשי בגופניהו ולא שנא נצטמקו ע"י חמה או ע"י תולדות האור כגון שהכניסם בחמין למהר צמוקן או שתלאן בעשן והוא שיצא מהם קצת לחלוחית כשמעצרין אותן אבל אם אין בהן לחלוחית ואין יוצא מהן דבר אלא ע"י שרייה ששורין אותן במים לא עכ"ל והרי זה מבואר. עוד אפשר שהמורה לכם לאסור דמה זה לתמד דכל היכא דרמא תלתא מיא ולא אתי ארבעה לאו חמרא הוא וה"נ אין מוציאין יותר מהמים שנותנין בהם וגם זה אינו שכבר כתבו המפרשים ז"ל שזהו דוקא בשמרים א"נ בפורצנין הנדרכים בגת ע"י קורה שהקורה דוחקת ומוציא' כל לחלוחית שבהם אבל בפורצנין שלנו שהן נדרכין ברגלי אדם ורמו בהו מיא והיין נמשך מאליו לא אמרי' הכי שהרי ברוב הפעמי' אינו מוצא כדי מדתו ואפ"ה חמרא מעליא הוא לפי שהפורצנין עצמן בולעין המים והיין יוצא מאליו הלכך הכל לפי טעמו וריחו כ"כ המפרשי' ז"ל וכך הוא הענין ביין צמוקים הלכך חמרא מעליא הוא ומקדשין עליו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף