שו"ת הריב"ש/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והראן לרבי עמרם בן מרואם י"א

שאלת מי שנקטעה רגלו ועשה לו דפוס כמין רגל של עץ ומכניס בו ראש שוקו וסומך עליו מעט אמנם אין עיקר סמיכתו עליו רק על משענת קנה או מקל שבידו אם מותר לצאת בו בשבת לרשות הרבים אם לאו:

תשובה שנינו בשבת (פ' במה אשה סו.) הקטע יוצא בקב שלו דברי ר"מ ר"י אוסר ופי' רש"י ז"ל הקטע שנקטעה רגלו עושה כמין דפוס רגל וחוקק בו מעט לשום ראש שוקו בתוכו ואינו נסמך עליו וכן פי' טעם מחלוקתם דר"מ סבר דמנעל הוא אע"פ שהוא מעץ כיון דמגין ולפיכך שרי ור"י סבר דלא מקרי מנעל אלא מעור והלכך משוי הוא ואסור. וה"נ משמע בפ' מצות חליצה (קג.) דטעמייהו בהכי דלר"מ אשה חולצת בסנדל של עץ דנעל הוא ולר"י אין אשה חולצת בו אבל בתוס' פי' טעם מחלוקתם משום דלמא משתלף ואתי לאתויי ד"א בר"ה דר"מ לא חייש להכי ור"י חייש אע"פ שהוא נעל לכ"ע והכי אסיק רבא (בפ' בתרא דיומא עח:). ומ"מ לדברי כלם הלכה כר"י דאוסר דר"מ ור"י הלכה כר"י וגם בפרק מצות חליצה משמע דרבנן פליגי עליה דר"מ והוי רבי מאיר יחידאה. ומיהו אם הקב זה מחופה עור כעין שעושין לאותן שלקראים בלשון לע"ז פטינ"ש אפי ר"י מודה דמות' לצאת בו וגם אשה חולצת בו דנעל הוא כדאי' בהדי' (בפ' מצות חליצה) וגם ליכא למיחש דלשתלף כיון דמחופה עור מהדק שפיר. אמנם המקל שהוא נשען עליו אין ספק שהוא מותר לצאת בו דכיון שכל משענתו עליו ואינו יכול לילך בלתו ליכא למיחש דאי משתלף אתי לאתויי ד"א בר"ה שהרי אינו יכול לילך אלא בהשען עליו וכן העיד עליו ר"י שראה לר"ת ז"ל שהתיר כן הלכה למעשה. וגם נראה כן ממה שפירש"י ז"ל בהא דתנן בסיפא דמתני' כסא וסמוכות שלו טמאים מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ופירש"י יש קטע שיבשו וכווצו גידי שוקיו ואף על ארכובותיו אינו יכול לילך ועושה כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסליס קטנים ועוקר גופו מן הארץ ולדחף לפניו וחוזר ונח על אחוריו והכסא קשור באחוריו ועושה לו סמוכו' של עץ או של עור לראשי שוקיו או לראשי רגליו התלויין וכשהוא נשען על ידיו ועוקר עצמו לשען גם על רגליו קצת ואין יוצאין בהן בשבת דאיידי דתלו ולא מנחי אארעא זמנין דמשתלפי ע"כ. אלמא אין האיסור אלא משום הסמוכו' אבל הספסלים שאוחז בידו מותר לצאת בהן כיון שאין יכול לילך בלתם וכן הסכימו כל האחרונים ז"ל להתיר לקטע לצאת במקלות שהוא נשען בהם כדברי ר"ת ז"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון