שו"ת הרא"ש/קח/יח

שו"ת הרא"ש ‏ קח יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קח - סימן יח

וששאלת גוי שהביא משכון לישראל ואומר של יהודי הוא אם יש בו נדנוד עבירה להלותו ואפילו מדרך חסידות.

יראה כתוב פרק הרבית (ע"א) גבי מלוה ישראל מעותיו של גוי וכתוב בה ישראל שאמר לגוי לוה לי מעות מישראל חבירך ומאי דיהבת בהו קרנא ורוחא עלי הוא והמלוה אינו יודע שבשביל ישראל הוא לוה אותם ולבסוף ידע המלוה שהרבית מוטל על ישראל ליתן לפר"ת שפירש דאין שליחות לגוי אפילו לחומרא מותר ליטול הרבית מן הגוי דישראל המלוה אין לו עם ישראל הלוה כלום דכל מה שהגוי עושה אינו עושה בשליחות ישראל הלוה אלא ישראל המלוה הוא המלוה לגוי והגוי חוזר ומלוה לישראל ולפרש"י ור"ח שיש שליחות לגוי אסור כיון דיש שליחות לגוי נראה כאלו מלוה ישראל מיד ליד ונ"ל דהא דנקט והמלוה אינו יודע שבשביל ישראל הוא לוה אותם היינו לפרש"י ור"ח דאע"ג דלא ידע אסור לענין רבית כיון דיש שליחות לגוי אבל לפירוש רבינו תם אפילו ידע שבשביל ישראל הוא לוה מותר כיון דלא אסר אלא נטל ונתן ביד ורבינו יצחק כתב בתשובה להיתרא דאף אם תמצא לומר דאסור היכא דשויא שליח לא מחזקינן לאינשי ברשיעי דנימא שליח שוייה אלא דעתו היה שילוה הגוי מישראל ויחזור וילוה לו ואפי' פי' בפני עדים שיהא שלוחו לא מחמרינן כולי האי ולא דמי להא דקתני בסיפא דברייתא דהתם שניהם יודעין בדבר ומתכוין הישראל ליטול רבית הבא מכיסו של ישראל אבל הכא לא וליכא איסורא לא לגבי לוה ולא לגבי מלוה ומתוך דברי רבינו יצחק משמע דלא שרי אלא היכא דלא ידע המלוה שהמשכון של ישראל הוא אבל אם ידע אסור ליטול רבית.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף