שו"ת הרא"ש/קח/יג

שו"ת הרא"ש ‏ קח יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קח - סימן יג

שאלה ראובן טען על שמעון היית חייב לגוי אלף זהובים במאתים זהובים רבית לשנה ובאת אלי ואמרת לי אלו המעות שאני חייב לגוי דעתי להחזירם לו אם תרצה תקח אותם ועשה שטר חוב עליך לגוי ואתן לו שטרך וגם משכונים תתן ואתנם לגוי במקום משכונים שלי וכן עשיתי כתבתי שטר חוב עלי באלף ומאתים זהובים לסוף שנה ומסרתים ליד שמעון וגם נתתי לו המשכונים ונתן לי שמעון האלף מידו לידי או ע"י שלוחו והיו בידי אלו המעות עד שנתתי לו מהם חמש מאות זהובים מידי לידו אלו החמש מאות זהובים אני תובע ממנו שיחזירם לי כי רבית קצוצה היא שנתתי לו מידי לידו כי לא ראיתי הגוי לא בהלואה ולא בפרעון אלא שהוא תלה מעותיו בגוי והלוום לי ברבית ושמעון משיב מה שהוא טוען עלי מאלו הדברים יש כמו שש שנים או יותר איני זכור בזה ואיני יודע שהייתי חייב לאותו גוי שהוא טוען מעות ברבית וגם איני יודע שקבלתי ממנו שום מעות בשביל הגוי לא מן הקרן ולא מן הרבית מכיר אני בעצמי שאני נזהר בדבר זה כי אני יודע שיש בו איסור וגם איני זכור אם נתתי לו המעות.

תשובה תנו רבנן (ב"מ ע"א) מלוה אדם מעותיו של גוי מדעת גוי אבל לא מדעת ישראל כיצד ישראל שלוה מעות מן הגוי ברבית ובקש להחזירם לו ומצאו חברו ואמר תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל הגוי מותר ופירש רבינו יצחק האי דקאמר ואני אעלה לך לאו דוקא דהכי נמי אם אמר ואני אעלה לגוי אסור דלא משכח התירא [אלא] בהעמידו אצל הגוי והיינו טעמא דכיון דמלוה לחברו מעות שיפרע לגוי רבית בשבילו דהוי רבית כאלו נותנו ליד ישראל ועוד אפילו לא היה המלוה חייב לגוי הרבית כיון שבשכר ההלואה נתן לגוי הרבית על פי המלוה הרי הוא כאלו נותנו למלוה עצמו כמו קידושין תן מנה לפלוני ואקדש אני לך דמקודשת מדין ערב דמתחייב במה שהמלוה נותן ללוה על פיו חשבינן כאלו נותנו ליד הערב והאי דנקט ואני אעלה לך משום רבותא דסיפא נקטיה דאפילו אמר ואני אעלה לך דנותן הרבית ליד ישראל אפילו הכי בהעמידו אצל גוי מותר והא דהעמידו אצל גוי מפרש בגמרא בנטל ונתן ביד שנטל הגוי מיד ישראל ראשון ונתנו לשני ובענין אחר לא משכח היתרא והאי דאסור דקתני לא שיהא אסור לעשות לכתחלה אלא אפילו אם עשאו רבית קצוצה היא ויוצאה בדיינין כיון דאחריותן על ישראל הוי כאלו הלוה מעותיו והכי מוכח ממתניתין דמייתי לה על רבית גמורה דקתני מתניתין (ב"מ ע') אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולווין מהם ומלוין אותם ברבית וכן בגר תושב מלוה אדם מעותיו של נכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת הישראל אלמא מדעת ישראל הוי רבית גמורה ועוד כמו שפר"י כיון שנתנו הישראל לגוי בצווי הראשון הוי כאלו נותנן ליד ישראל כיון דחזינן דאשה מקודשת בכי האי גונא הילכך בנדון זה אם היה שמעון חייב אותן אלף זהובים לגוי ברבית ונתנם לראובן כדי שיפרע הוא הרבית לגוי רבית קצוצה הוי וחייב להחזיר ואפילו נתן ראובן הרבית לגוי ואף על פי שכתב שטר בשמו לגוי ונתן משכונין דלא משכח גמרא התירא אלא בנשא ונתן הגוי ביד והוא הדין אם היה שמעון חייב המעות לגוי בלא רבית יש לו בו דין זה כיון דבשעה שנתן המעות לראובן היה אחריות המעות עליו הוי לגמרי כאלו הלוה לו מעותיו והכי איתא בירושלמי זה הכלל כל שהוא באחריות ישראל אסור באחריות הגוי מותר הילכך חייב שמעון לישבע שאינו יודע שהוא נתן לו אותן אלף זהובים לא הוא ולא שלוחו ואפילו אם נתנם לו ישבע שאינו יודע שהיה חייב המעות לגוי אלא שהיו פקדון בידו מן הגוי והיה אחריות המעות על הגוי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף