שו"ת הרא"ש/קח/טו

שו"ת הרא"ש ‏ קח טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קח - סימן טו

שאלה ילמדנו רבינו ראובן הלוה לשמעון חיטין ושעורים ועשה מהם שטר חוב ולא הזכיר בו סכום מעות ועתה באין לטעון הלוה טוען שאין לו ליתן אלא דמי חיטין ושעורים כאשר היו שוין בשעת ההלואה והמלוה טוען שחיטין הלוהו וחיטין יש לו להחזיר הדין עם מי.

תשובה אחרי שכתוב בשטר ראובן הלוה לשמעון חיטין ושעורים בסתם ולא פירש בו ההיתר על איזה סמך הלוה לו דהא קיימא לן אסור ללות סאה בסאה שאם הוקרו החיטין והיה מחזיר לו חטין הוי רבית אלא אם כן היה לו קצת חטין ללוה דקיי"ל אם יש סאה ללוה לוה עליה אפילו כמה סאין ואפילו אין לו ללוה חטין ויצא שער קבוע שהחטה נמכרת בכל מקום בשער ידוע בעיר מותר ללות על סמך שער שבשוק כי סאה בסאה אין בו אלא איסור דרבנן וכיון דשכיחי חטין בעיר לקנות בכל מקום בשער ידוע בעיר מותר ללות ולא אסרו חכמים בזה וכיון שלא פירש ההיתר בשטר היאך הלוה לו צריכין בית דין לחקור אם ידוע שהיה לו לשמעון קצת חיטין או אם היה שער ידוע לחטין בעיר בשעה שהלוהו ואם לאו יחזיר לו מעות כמו שהיתה החטה נמכרת בשעת ההלואה אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.

גם כי באתם בארוכה ושלשתם ורבעתם דבריכם לכתוב מגלה אמתיים ארכה שליפין וגיפופין ובררתם אוכל מתוך פסולת לקצר המלאכה תחלת דברי אבאר לכם הדין מתוך ההלכה גרסינן בפרק איזהו נשך (ע"ב) אמר רב ששת אמר רב הונא אין לוין סאה בסאה על סמך שער שבשוק דנימא הואיל וחטי בהיני וחטי בשילי ויכול לקנות בכל עת שירצה הוה ליה כעד שיבא בני או עד שאמצא מפתח ושקיל וטרי ביה עד דמסיק אמר ליה מעיקרא אמר רב הונא אין לוין כיון דשמעה להא דאמר שמואל בר חייא אמר רב יהודה אמר רבי אלעזר לוין אמר איהו נמי לוין והכי הלכתא דמותר להלוות לחברו חטין ולפרוע לו חטין אף אם הוקרו החטין היכא שיצא שער קבוע במקום שהלוהו והיו חטין תמיד נמצאים לקנות דדמי כעד שיבא בני או עד שאמצא המפתח ואף על גב דהתם החטין הן ברשותו אלא שאין בנו בכאן או שאין המפתח מצוי בידו אבל הכא נהי דהחטין מצוין בבתי המוכרין והשער ידוע מכל מקום אין בידו מעות לקנותם אפילו הכי כיון דלא הוי אלא רבית דרבנן שהרי חטים הלוהו וחטין כמותם מחזיר לו אקילו רבנן ותו גרסינן בההוא פירקא איזהו נשך (ע"ה) אמר רב הונא יש לו סאה לוה עליה סאה סאתים לוה סאתים ר' יצחק אמר אפילו אין לו אלא סאה לוה עליה כמה כורין תני רבי חייא לסיועי לרבי יצחק טיפת יין אין לו טיפת שמן אין לו הא יש לו לוה כמה כורין דחזינן כל סאה שהוא לוה כאלו זו הסאה שיש לו נחלטת תחתיה למלוה וטעמא משום דרבית דרבנן הוי אקילו ביה הרי שני דרכים להיתר במלוה חטין לחברו לפרוע לו חטין אם הוקרו אם היה שער ידוע במקום שהלוהו והיו חטין מצויות לקנות מותר אף אם לא היו חטין ללוה ואם לא היה מקומות שער ידוע להיות חטין מצוין תמיד לקנות והיו ביד הלוה חטין או מכר המלוה ללוה מדה קטנה של חטים קודם שהלוהו מותר לקבל ממנו חטין ומה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"י בהלכות לוה ומלוה כשם שמותר לפסוק על שער שבשוק כך מותר ללות סתם פירות ופורעין סתם בלא קביעות זמן על שער שבשוק כיצד היה השער קבוע וידוע לשניהם ולוה מחברו עשר סאין חייב להחזיר לו עשר סאין אף על פי שהוקרו החטים שהרי כשלוה הימנו היה השער ידוע ואלו רצה היה קונה ומחזיר לו שהרי לא קבע לו זמן ועוד כתב באותו פרק אף על פי שיש לו מאותו מין או שהיה השער קבוע בשוק הרי זה אסור ללות פירות בפירות עד זמן קבוע אלא לוה סתם ופורע סתם באיזה זמן שירצה עד כאן ולא ידעתי מאין הרגלים מה שאסר בקביעות זמן כי למה יגרום הזמן לאסור מאחר שיש שער ידוע בעיר וחטין מצויין לקנות בכל עת אי משום דגרסינן בגמ' (ב"מ ע"ה) אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי הלל וחכמים אומרים לוין סתם ופורעין סתם ועלה בדעת הרב לפרש לוין סתם ופורעין סתם שהלוהו בסתם לפרעו באיזה זמן שירצה אבל קבע לו זמן לפרעון אסור אנו לא קבלנו הפירוש כך אלא משום דקאמר הלל (ב"מ ע"ה) במתניתין לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקירו חטים ונמצאו באות לידי רבית ואמרינן עלה זו דברי הלל שאוסר להלות בסתם בלא עשיית דמים ופורעין סתם אבל לקביעות זמן לא ידענו מאין הרגלים לאסור וגם לא ידענו לחפש אחריו טעם לדבריו זולתי על דרך אמת אם קבע לו זמן ואמר לו לא אקבל המעות קודם בכהאי גוונא היה ראוי לאסור דמאיזה טעם שרינן ללות על שער שבשוק משום שבידו לקנות בכל עת שירצה ויפרע לו ודמי כעד שיבא בני או כעד שאמצא מפתח אבל כשלא יוכל לפרוע לו אלא עד זמן קבוע דמי להלויני כור של חטים עד הגרן דאסור אבל אם קבע לו זמן בסתם האי זמן אהני שלא יוכל המלוה לתבוע הלוואתו קודם הזמן מילתא דפשיטא היא שלא יוכל המלוה לומר איני רוצה שתפרע לי עד בא זמני הילכך שרי ואפילו אם התנה שלא יפרע לו עד אותו הזמן ראוי לאסור ללות על שער שבשוק ומטעמא דפרישנא דלא שייך למימר הא חטי בהיני והא חטי בשילי אבל אם יש לו חטין אין שייך לאסור מטעם זה דטעמא דהתירא כשיש לו חטין משום דסאה שיש לו נחלטת למלוה תחת כל סאה וסאה שמלוה לו והאי טעמא שייך אפילו בקבע לו זמן והרב כתב דבקביעות זמן אסור אף כשיש לו חטין ומההיא דהלויני כור חטין עד הגרן דאסור אף על פי שמסתמא יכול לפורעו קודם הגרן אין ראיה לדבריו דהתם מיירי בשאין שער ידוע בשוק וגם אין לו חטין ולא מיירי דומיא דרישא עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח ואי תקשי לך אמאי קאמר הלויני עד הגרן לימא הלויני בסתם דאסור כיון שאין לו חטין ואין שער בעיר איכא למימר דאורחא דמילתא קתני דמי שאין לו חטים ולוה מחברו דרך הוא לומר מחטי גרני אפרע ולהכי נקט זמן הגרן ולא זמן אחר ואחר שנשאתי ונתתי בדברים אלו בדקתי בהשגות שהשיג הראב"ד ז"ל על דברי הרב ומצאתי כתוב בהם הרי זה אסור ללות פירות בפירות עד זמן קבוע אלא לוה סתם ופורע באיזה זמן שירצה חדוש זה לא שמענו מעולם אלא אם יש לו או על שער שבשוק יכול ללות סאה בסאה סתם בלא עשיית דמים אפילו לזמן קבוע וזו דגמרא ועל המלוה לברור בעדים שהיה שער קבוע בעיר או שהיה לו חטים ללוה קודם שיוציא הממון ממנו ואם אין עדים למלוה והוא טוען טענת בריא שהיה שער בעיר או שהיו לו חטים ללוה ישבע הלוה להכחישו ועל עסק דין זה שראובן הלוה לשמעון חטין בחטים בשטר ובאו לדין לפני זקן אחד וחייב את שמעון והגבה לראובן שטר של חמש מאות זהובים משמעון שהיה לו על לוי חזר שמעון וטען שאינו רוצה ליתן לו חטים שהוא רבית אלא יתן לו דמי חטים כפי מה שהיו שוין בשעה שהלוה ממנו ולא רצה הדיין לקבל טענותיו משום דבשעה ראשונה שתבעו לא ערער בדבר לשווי החטים בין שעת ההלואה לשעת הפרעון וקבל עליו את הדין ואינו יכול עתה לחזור ולטעון דאימר טענתא אגמרוהו אין נראין לי דבריו דבודאי יפה אגמרוהו מה שלא ידע כי היה סבור שיפה פסק לו את הדין וחייבו לפרוע לו חטין וכשאמרו לו שאין לו לשלם חטים אם לא יצא השער (וגם אם יצא השער) וגם לא היו לו חטים יפה היה טוען לסתור את הדין שנפסק לו ועל שדנו ביחיד אם קבלוהו עליהם בעלי דינין הדין דין.

ומה שהוא טוען שתקנו הקהל שלא ידונו בעיר אלא ג' אנשים ידועים ושנים מהם היו קרובים לאלו בעלי דינים ונמצא שהוצרך היחיד לדונו בכח תקנת הקהל אינה טענה שהרי בררו הקהל שלשה ולא תקנו שידון כל אחד לבדו ואם היו כל שלשתן קרובים לבעלי הדינין לא היו דנין אותם שהרי עתה כשנמצאו שנים קרובים נסתלקו השנים בשביל הקורבה נמצא שלא בררו הדיינים אלא בדין תורה מיהו בהא איכא פלוגתא דרבוותא יש פוסקין הלכתא כשמואל דאמר שנים שדנו דיניהם דין וה"ה אפי' אחד כדמוכח בריש סנהדרין (ג’) ואין חילוק בין אחד לשנים דרב אחא בר איקא דאמר (שם) דמדאורייתא חד כשר סבר כשמואל דאמר כו' והאי דנקט שמואל שנים שדנו דיניהם דין הוא הדין אפילו חד נמי אלא לאשמועינן דאפילו שנים נקראו בית דין חצוף הילכך לא מבטלינן דינא משום שדן ביחיד אלא משום דהוי רבית אם לא היה לו שער ידוע בעיר וגם לא היו לו חטין ללוה ואם בשביל שהכריחו הדיין לא נדוננו כאבק רבית שאינה יוצאה בדיינים דהיינו דוקא היכא שפרע מדעתו ועוד שעדיין לא פרע שהדיין נתן לו שטר של ת"ק זהובים שהיה לשמעון על אחר ומה שכתוב בשטר לדון בדיני האומות ומטעם זה רוצה לומר שיכול ליקח רבית חלילה שמועיל תנאי לעבור על דברי תורה דאיכא התרת רבית דכל אדם ילוה ברבית ויכתוב בשטר לדון בדיני או"ה ואפי' למ"ד (ב"מ נ"א) המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים הני מילי ליפטר ולהחזיק מה שבידו כגון הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה ועל מנת שאין לך עלי אונאה אבל אם התנה לעבור על דברי תורה מוטב שתנאי הדיוט יהא בטל ואל יעקר אות אחת מן התורה ועוד דאין לפרש לשון זה שהתנו ליקח ריבית אלא לדון לפני אי זה דיין שירצה וכן מוכח לשון השטר דעל הגבייה קאי סוף דבר כללא דמילתא אני רואה לפסוק דין זה כאלו באו עתה לדין תחלה ואם יברר המלוה בעדים שהיה שער יוצא ועומד במקום ההלואה או שהיו לו חטים ללוה בשעת ההלואה שעה אחת או פחות חייב ליתן לו חטים אפילו אם הוקרו חטים ואם לא יוכל לברר ישבע הלוה שלא היה שער בעיר וגם לא היו לו חטים וישלם דמים כפי ההלואה ואם יתחייב לו חטים וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטים הם יקרים במקום התביעה ממקום ההלואה יתן לו בשווים של מקום ההלואה כי ההלואה ניתנה ליפרע במקום ההלואה כדתנן בפרק בתרא דבבא קמא (קי"ח) המלוה את חברו בישוב לא יפרע לו במדבר והוא הדין שלא ניתנה ליתבע אלא בשווי מקום ההלואה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף