שו"ת הרא"ש/קח/ה

שו"ת הרא"ש ‏ קח ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קח - סימן ה

וישראל שמביא לחברו משכון של גוי להלוות עליו לצורך הגוי אין לישראל המלוה עסק עם הגוי [כיון דאין שליחות לגוי] מן הדין לא יוכל הגוי לתבוע המשכון מן הישראל אם מת הסרסור או הלך למדינת הים נמצא שהסרסור הוא הלוה אמנם יש לבעל דין לחלוק [מ"ש] ממשכונו של גוי ביד ראובן שנהגו היתר לומר ראובן לשמעון כך וכך יש לי על משכון זה תן לי המעות וקח את הרבית מעתה והלאה והגוי אין לו עסק עם שמעון ואפילו הכי נהגו היתר וכתב ר"ת ובלבד שיאמר לו ישראל הריני מוכר לך כל זכות ושעבוד שיש לי על משכון זה ואין לי עסק עמך ולא לך עלי דכגון זה לאו הלוואה היא אלא מכר הוא זכות שיש לו בו ואם לאחר זמן רצה השני לחזור וליטול מן הראשון קרן ורבית ולהחזיר לו משכונו מותר מפני שהוא כחוזר ומוכרו לו והכא נמי נוכל לומר אם אמר הסרסור לישראל משכון זה של גוי קנה לך המשכון ואם יבא אליך הגוי תנהו לו לפדות ואין לי עסק עמך ולא לך לי איפשר שמותר דלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מיד לוה למלוה ואיהו דבר קשה להתיר אלא כאשר אמרתי שיהא אחריות של המשכון מיד הגוי ואחריות המעות עד שיגיעו ליד גוי על המלוה ויאמר שאינו מאמינו לסרסור שנאנס או שנאבד אלא בעדים ורבי אליעזר ברבי נתן כתב גוי שאמר לראובן הלוה לי מעות על משכוני והלך ראובן אצל שמעון ולוה הימנו לצורך הגוי על משכונו של גוי מותר שמעון ליקח ממנו רבית שראובן הוא סרסור ביניהם דנהי דאין ראובן שלוחו של גוי שלוחו של שמעון הוא להלוות מעותיו לגוי ואינו לא לוה ולא מלוה אלא שליח שמעון לקבל מעות הרבית מן הגוי וליתן לו ואפילו אם פדאו ראובן לאותו משכון מיד שמעון במעות שלו ונתן לו רבית אין איסור רבית בדבר שלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה וראובן לא לוה הוא כדפרישית אלא שליח וקנה שמעון המשכון של גוי במעות שהלוה עליו והוי כאלו מכרו עתה לראובן שהוא נותן לו אבל שלא כהוגן ומנהג רמאות עשה שפדה המשכון מיד שמעון במעותיו שמתחלה על מנת כן הלוה שיהא המשכון בידו עד שיפרעהו הגוי וכן כתב רבינו אבי העזרי גוי שאמר לראובן הלוה לי מעות על משכוני והלך ראובן ולוה משמעון לצורך גוי על משכונו של גוי אי נמי שבקש לו להשיב משכון במקומו ואמר לשמעון זה המשכון של גוי או אמר ליה אני נותן ומזכה משכוני תחת הגוי ונתרצה שמעון מותר לו ליקח הרבית מראובן דהוה ליה שלוחו דשמעון להלוות לגוי וכן כשיזכה לו משכונו ואם כופר ראובן ישבע שהוא כדבריו ויפטר ואפילו אם הגוי אלם ולא פרע לראובן יטול שמעון הרבית אבל אם הזכיר לו שם הגוי האלם הרי ידע שאין דרכו ליתן רבית לא יטול משל ראובן כי ידע ומחיל ואם פודה ראובן ממעות שלו המשכון הרי רמאות ומכל מקום הרבית מותר לו לקבל דהוי כמוכר לו את המשכון ומזכה לו את כל הריוח הראוי לו כדאמרינן בריש המפקיד (ל"ד) נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו וזוכה בכפל וכ"ש הכא שמזכה לו הריוח שעתיד לבא מהיום ואפילו הריוח שעמד כבר המשכון זכה וכי קנאה כנגדו וכן פסק רבינו גרשום ואם אמר הגוי לישראל צא ולוה לי מעות מישראל חברך שמותר לו לעשות כן ואדוני אבי נר"ו אינו מתיר אלא על דרך שכתוב למעלה שהמלוה יקבל עליו אחריות המשכון והמעות בעודם ביד השליח וכן כתב הרמ"ה ז"ל שיכול להלוות על ידי חברו לגוי ובלבד שלא יתחייב השליח באחריות המעות אלא כשאר שלוחים אם שומר חנם הוא כשומר חנם אם שומר שכר כשומר שכר אבל כתב אם עשה המלוה שליח את חברו לקבל משכונו של גוי בידו והלוה את הגוי ברבית עליו מותר אף על פי שנתחייב השליח באחריות המשכון השליח לא קא יהיב רבית אלא פקדון הוא דאיכא גביה וקא מחייב נפשיה באונסיה וקיי"ל מתנה שומר חנם להיות כשואל ולא דמי למעות דהלואה דמעות לא הדרי בעינייהו משכון הדר בעיניה כתב רבינו אב"ן וכן כתב רבינו אבי העזרי ז"ל אעפ"י שאין שליחות לגוי אם אמר ראובן לשמעון לוה לי מעות מגוי פלוני ברבית וכן עשה מותר לשמעון ליקח רבית מראובן וליתן לגוי לפי ששמעון שליח של ראובן הוא וכי שקיל ההלואה בשליחות דראובן קא שקיל וכי יהיב בשליחות ראובן קא יהיב ואינו לא לוה ולא מלוה ולא ערב וראובן המשלח הוא הלוה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף