שו"ת הרא"ש/קג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png קג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קג - סימן ב

עוד ילמדני גוי שיש לו משכון אצל ישראל ואומר שהוא בעשרה זהובים והישראל מוצא בפנקסו ובפתק המשכון ט"ו זהובים אמנם אינו זוכר בבירור על פה אם הוא כך אף אם דעתו נוטה בכך היה אם יכול לישבע על סמך פנקסו והפתק מתוך תשובתך שדקדקת גבי חנוני על פנקסו ופנקס מאן דכר שמיה יראה שכך שכתבת שיאמר החנוני אני מוצא כתוב על פנקסי שנתתי לבנך או לפועליך כך וכך ואינו טוען בריא חשוב כודאי וזה חשוב כחנוני דיש רגלים לדבר ועוד יורני מי שרגיל לכתוב מיד בשעת הלואה המשכון על פנקסו והפתק במשכונו וכן הוא עושה תדיר וגוי תובע ממנו משכון ואומר שמשכנו לו והוא אומר אינו מוצאו ברשותו ולא כתוב בפנקסו ואינו זכור אם הלוהו אם לא אם יכול לישבע שלא משכנו לו אף כי אירע לו פעם אחד שמצא משכון בביתו בפתקא שלא היה בפנקסו ואינו זכור אם הלוהו אם לא מכל מקום משכון זה לא נמצא ברשותו ולא בפנקסו או אם יש לחוש למקרה שמא הלוהו ונגנב מיד מביתו קודם שכתבו ומתוך זה שכחו וזה חששא גדולה

תשובה יראה שאדם שכותב בפנקסו כל דבריו בדקדוק כדי שיהא זכור מהם כי אי אפשר לאדם לזכור כל עסקיו על פה ויוכל לישבע על זה ושבועה תלויה בלב כיון שלבו אומר לו שהוא אמת כההיא דרב כהנא ורב אסי (שבועות כ"ו) דאמר ליה רב ואת לבך אנסך ופר"י דאף עונש שבועה ליכא והביא ראיה מפרק ארבעה נדרים (כ"ה) דקאמר התם כשם שנדרי שגגות מותרים כך שבועות שגגות מותרין ומפרש היכי דמי שבועות שגגות כדרב כהנא ורב אסי דכל חד וחד אדעתיה שפיר קא משתבע וההיא דגטין פרק השולח (ל"ה) שאמרה יהנה סם המות באחד מבניה ונענשה התם פשעה ליתן בכד של קמח מה שהופקד בידה כי ידעה שסופה לישבע ובנדון זה נמי אין שום פשיעה ואין עונש אף אם היה נמצא אחר כך כדברי הגוי כי מה יוכל האדם לעשות כי אם לסמוך על כתב ידו כי אי אפשר לזכור כל עסקיו על פה והכי אמרינן נמי גבי עדות בפרק שני דכתובות (כ’) כותב אדם עדותו ומעיד עליה אפילו אחר כמה שנים ואמר רבי יוחנן אעפ"י שאינו זוכרה מעצמו ואעפ"י שיש לדחות שאני התם דאעפ"י שאינו זוכרה מעצמו בלא כתב ידו מכל מקום על ידי כתב ידו מדכר דכיר גוף העדות והכא נמי אם על יד פנקסו להחזיק מה שבידו אין כאן עונש שבועה כלל וכן מההיא דחנוני על פנקסו מוכח שיש לסמוך על פנקסו כמו שכתבתי באותה תשובה ותשובת שאלה שניה יוצאה מכלל תשובה זו הדין אחד לשניהם.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף