שו"ת הרא"ש/צד/ה

שו"ת הרא"ש ‏ צד ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל צד - סימן ה

ראובן היה לו שטר על שמעון ובא לבית דין ותבעו נכנסו בית דין לנכסי שמעון להגבות לראובן ועשו בהן שומא ואחר שנעשית השומא נתנו בית דין השטרות ביד הסופר מן העיר להיות בידו עד שתגמר האדרכתא וכשגמרו ימי ההכרזה בקש ראובן לסופר שיתן לו השטרות שנתנו לו הבית דין ויגמרו האדרכתא ויבקש הסופר וחפש אותם ולא מצא ילמדנו רבינו אם הסופר חייב ואם בית דין יכולין לעשות שום תקנה לראובן שלא יפסיד מעותיו וז"ל הרמב"ם ז"ל שכתב בהלכות שכירות (פ"ב ה"ג) יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכיוצא בהן שחייב לשלם שאינן פטורין בעבדים וקרקעות ושטרות אלא מדין גניבה ואבדה ומתה וכיוצא בהם שאם היה שומר חנם על המטלטלין ונגנבו או אבדו ישבע ובעבדים וקרקעות ושטרות פטור מהשבועה וכן אם היה שומר שכר שמשלם גניבה ואבדה במטלטלים פטור מלשלם באלו אבל אם פשע חייב לשלם שכל הפושע מזיק הוא ואין הפרש בין דין המזיק קרקע לדין מזיק מטלטלין ודין אמת הוא למבינים וראוי לדון עכ"ל.

תשובה יראה לי אחר שכתב רבינו יצחק אלפסי ורבינו יצחק הזקן בעל התוספות והראב"ד ז"ל דשומר חנם פטור אף מפשיעה בעבדים ושטרות וקרקעות בראיות ברורות וידועות לנו יותר יש לנו לסמוך עליהם מעל דברי רבי משה ז"ל שכתב לנו דברי נבואה בלא ראיה ועוד שהיו מופלגין יותר בחכמה ובמנין ולא שיש בי כח להכריע בין גדולתם אלא לפי השמועה ששמענו וקבלנו ועוד דל מהכא כל זה כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אלו מחייבין ואלו פוטרין אוקי ממונא בחזקתיה ולא מפקינן ממונא מספיקא.

ומה ששאלת אם יכולים בית דין לעשות שום דבר בזה אם היה עד אחד עם הסופר שיהא מעיד על אבדת השטר היו כותבין לו שטר אחר אבל כיון דליכא תרי סהדי לא מצו בית דין למכתב שטרא אחרינא כההיא דתניא בפ' בתרא (ב"ב קס"ח) מי שבא ואמר אבד שטר חובו אעפ"י שאמרו עדים אנו כתבנו וחתמנו ונתננו לו את השטר אין כותבין בשטרי הלואה ופרשב"ם מי שבא ואמר אבד שטר חובי ועדים אין לו הא אם יש לו עדים שאבד הימנו היו כותבין לו ולא חיישינן שמא ימצאנו ויגבה בו שני פעמים באלו השטרות וקשה לי על פירוש רשב"ם מההיא דפרק שני דכתובות (ט"ז) אבדה כתובתה הטמינה כתובתה נשרפה כתובתה רקדו לפניה שחקו לפניה והעבירו לפניה כוס של בשורות או מפה של בתולים אם יש עדים באחת מכל אלו כתובתה מאתים וליחוש דילמא מפקא לה כתובתה וגביא בה פירש אעפ"י שהיא אומרת שאבדה כתובתה שמא היתה משקרת או אפילו אם היא אומרת אמת שמא תמצאנה ותגבה בה פעם שניה ומשני מאי אבדה באור אי הכי היינו נשרפה ועוד הטמינה מאי איכא למימר אלא כל אבדה כהטמינה דמי אבל אם נשרפה כתובתה אם יש עדים גובה כתובתה ועל כרחין נשרפה בעדים מיירי וכיוצא בזה קאמר דאבדה כהטמינה דמי דאפילו אבדה בעדים לא גביא בעדי הינומא משום דחיישינן שמא תמצאנה ותגבה בה פעם שניה ורשב"ם דקדק מלשון הברייתא דקתני מי שבא ואמר אבד שטר חובי דמשמע על פי דבריו אין כותבין הא אם יש עדים כותבין ולפי הדקדוק יש לפרש מאי אבד אבד באור כדהוה בעי למימר בפ' שני דכתובות (ט"ז) אי לאו דפריך לה היינו נשרפה אבל באבדה דעלמא אפי' בעדים אין כותבין ומיהו בנדון זה יש לחלק דודאי כשנאבד השטר ממנו הוא מכיר ונזכר באיזה מקום נאבד ממנו ויכול לחזור אחריו ואיכא למיחש שמא ימצאנו ויחזור ויגבה בו פעם שניה אבל הכא שנפל מיד אחר לא חיישינן שמא ימצאנו זה ואי הוו תרי סהדי הוה כתבינן ליה שטרא אחרינא אבל על מימר דחד סהדא לא כתבינן שמא יבא בעל חוב ויאמר פרעתי והחזיר לי שטרי וחד סהדא לא מצי מכחיש ליה ואעפ"י שבאו השטרות מיד בית דין ליד הסופר אפילו הכי אם בא בעל חוב לפרוע והיה בא בעל השטר לסופר ואומר לו החזר לי את השטרות ואחזירם לבעל חוב שרוצה לפרוע לי כי לא היה צריך הסופר לימלך בבית דין אם יתנם לו כי לטובתו של בעל השטרות נמסרו לסופר וניחא להו לבית דין לפרעון ובחזרת שטרות הילכך איכא למיחש דלא יכתבו בית דין שטרא אחרינא עד שישלחו בית דין לבעל חוב שיפרע ומתוך תשובתו יתברר הדבר וטוב לשלוח לאלתר טרם יצא קול האבדה אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף