שו"ת הרא"ש/עה/ג

שו"ת הרא"ש ‏ עה ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עה - סימן ג

ראובן היה לו בית ונפלו בו מקומות ונשארו הקורות והאבנים בביתו ולא בנאו לסוף נפטר ונתן חצי הבית לשתי בנותיו והחצי השאר נתן לאשתו ושאר מטלטלים טוענות הבנות הקורות והאבנים שנפלו מן הבית הן בכלל מתנת חצי הבית והאשה טוענת שכל הקורות והאבנים הם בכלל מטלטלים שנתן לה.

הדין עם הבנות כיון שהיו הקורות והאבנים ברשות ראובן ולא שלח בהן יד למכרן נראה שהיה בדעתו שאם תשיג ידו שיחזור לבנות הבית ודמיא להא דאמרינן בפרק המוכר את הבית (ס"ח) המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצרכה ואת הקנים שבכרם שהן לצרכו גם אלו הקורות ואבנים היו עומדים ליבנות בגוף הבית וכ"ש הכא דהוי מתנה דנותן בעין יפה הוא נותן כדתנן בסוף המוכר את הבית (ע"א) במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את הכל (עי' כלל מא ס"ד).

יקבל החכם הנכבד את תשובתו אשר שאלת ראובן נתחייב מעות לשמעון בשטר ושמעון נתחייב מעות ללוי ונתן את השטר שיש לו על ראובן לאשת ראובן בכתיבה ומסירה והורידו בית דין אשת ראובן לנכסי ראובן בכח אותו שטר ומת ראובן ונשאת אלמנתו ליהודה ועתה בא לוי לגבות חובו משמעון ולא מצא לו נכסים אמר לוי שיגבוהו משטר שהיה לו לשמעון על ראובן כי שעבד לו [שמעון] כל נכסיו מקרקעי ומטלטלי אגב מקרקעי ושטר שהיה לו לשמעון על ראובן בכלל נכסיו היה ונשתעבד לו ואף אם מכרו או נתנו שמעון לאחר גובה מן הלקוחות כאלו היה קרקע כיון ששיעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי יראה שהדין עם לוי כיון ששעבד שמעון ללוי כל נכסיו שטרות שהיו לו לשמעון על אחרים בכלל נכסיו הם ונשתעבדו ללוי דגרסינן בפרק מי שמת (ק"נ) אמר נכסי לפלוני שטרי אקרו נכסי דאמר רבה בר יצחק אמר רב שני שטרות הן וכו' אמר רבי חייא בר אבין שלשה שטרות הן תרי הא דאמרן ואידך אם קדם המוכר וכתב שטר כאותה ששנינו כותבים שטר למוכר אף על פי שאין לוקח עמו כיון שהחזיק זה בקרקע נקנה שטר בכל מקום שהוא וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה וכיון שהקנה לו מטלטלי אגב מקרקעי גובה מטלטלי שמכר או שנתן כדאמרינן בפרק חזקת הבתים (מ"ד) בשמעתא דמכר לו פרה מכר לו טלית וניחוש דילמא מטלטלי אגב מקרקעי אקני ליה ואמר רבה אי קני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גבי מטלטלי ושטרות נמי אף על פי שאין גופן ממון מקנה אגב מקרקעי כדאמרינן בפרק המוכר את הספינה (ע"ז) ודילמא אגב שאני וכן פסק רי"ף דשטרות נקנין באגב בלא כתיבה ומסירה אבל ר"ח פסק דאותיות אינן נקנות אגב קרקע ולא דמי להא דאמרינן אם קדם המוכר וכתב השטר וכו' וזו היא ששנינו נכסים שאין להם וכו' דהתם השטר נכתב בשם המוכר והלוקח הילכך הוא נקנה אגב קרקע אבל ראובן שמכר לשמעון שטר שיש לו על לוי אינו נקנה אגב קרקע אלא בכתיבה ומסירה זו היא סברת ר"ח אבל רי"ף לא חשש לסברא זו ודמה אותם יחד ואני אומר שאף לדברי ר"ח דסבירא ליה דאותיות לא מקנו באגב מודה הוא דמשתעבד באגב דמצינו במקום אחר חילוק בין מכירה לשעבוד דיותר בקל אדם משעבד נכסיו ממה שמוכרם דקיי"ל דאקני מועיל ומשתעבד נכסים שעתיד לקנות ואינו יכול למכור נכסים שעתיד לקנות וכיון שיכול לשעבד דבר שאינו עתה בידו כל שכן שיכול לשעבד שעבוד שיש לו על נכסי הלוה באגב בלא כתיבה ומסירה הילכך שטר שהיה לו לשמעון על ראובן נשתעבד ללוי ואף אם נתנו שמעון לאחר לוי גובה ממנו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף