שו"ת הרא"ש/עג/ה

שו"ת הרא"ש ‏ עג ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עג - סימן ה

שאלה ראובן קנה קרקע משמעון ועשה לו שטר עליו אמר ראובן לשמעון שיעשה השטר גם על אשתו אמר כן אעשה אלא שאינה עתה בכאן ולא רצה ראובן ליתן לו דמי הקרקע עד שנתערב לוי בשבילו שתעשה אשתו השטר עליה כראוי ושוב לא רצתה אשת שמעון לעשות השטר עליה תבע ראובן לערב לקיים ערבות שלו שתעשה אשת שמעון שטר עליה או שיעשה לו הוא שטר חוב על נכסיו בסך דמי הקרקע שנתן לשמעון במקום אשת שמעון וטוען לוי הערב שאינו רוצה אלא שרוצה להחזיר לו מעותיו וגם הוא יחזיר לו השטר שעשה לו שמעון עליו לבדו.

תשובה מדין תורה הערב משועבד בכל אותו חיוב שחייב הלוה וכן אמרו חז"ל לא יתבע מן הערב תחלה אלא צריך לתבוע את בעל הדבר תחלה ואם לא ישיג עמו דין או שאין לו לפרוע יפרע הערב כל מה שחייב הלוה ובנדון זה שמעון המוכר אחרי שאשתו אינה רוצה להקנות לראובן אינו משועבד לראובן הקונה בשום דבר אלא להחזיר לו מעותיו ויחזיר לו גם הוא שטרו מאחר שאינו יכול לגמור מקחו כמו שנדר ובטחון אחר אינו חייב לעשות לו כי לא נדר אלא שתקנה אשתו ואם אינה רוצה יחזיר המקח אם ירצה ראובן הקונה וכיון שלא נתחייב המקנה אלא בחזרת המעות גם הערב לא נשתעבד אלא לדבר זה ואם ירצה ראובן הקונה לבטל המקח יחזיר השטר שכתב לו שמעון ושמעון יחזיר לו מעותיו אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

[שאלה ראובן נתן חפץ לסרסרו למכור ומכרו ללוי ופשרו ביניהם שיפרע לוי המעות דבר ידוע לכל השבוע אמר ראובן לסרסור איני מאמין לו אם לא יתן לי ערב ואם לא שתחזיר לי את שלי בא לוי לבוש בחפץ והביא לשמעון ואמר לו תכנס ערב בעבורי ואם לא אשלים דבר ליתן לראובן כך וכך לשבוע שתפרע בעבורי אמר שמעון כן אעשה וברח לוי ולא פרע עתה אמר שמעון לא נתחייבתי לך בזה הערבות כלום כי לא הייתי ערב לך אלא אחר נתינת החפץ ללוי ולא על אמונתי נתת לו החפץ כי כשבאת לפני (שהיתה) כבר היה לבוש החפץ וראובן אמר על אמונתו הניח לו החפץ כי הסרסור היה מוכרח להחזיר לי החפץ אם לא שערבת בשבילו והוה כאלו ערבת לי בשעת נתינת החפץ בידו]

[תשובה הבל וריק דברי שמעון כי אף על פי שהיה לוי לבוש בחפץ עדיין לא קנאה כי אין משיכה והקנאה קונה אלא מדעת המוכר והוא כבר גילה בדעתו שלא היה רוצה למוכרם לו עד שיהא בטוח במעותיו הלכך לא קנאה לוי עד שנתערב שמעון לראובן בשביל מעותיו והוה ליה ערב בשעת מתן מעות ולא בעי קנין וחייב שמעון לראובן לפרוע דמי החפץ נאם אשר בן הרב ר' יחיאל ז"ל].

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף