שו"ת הרא"ש/עב/ה

שו"ת הרא"ש ‏ עב ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עב - סימן ה

אלו פינו המסובל האשל הגדול מורי הרב רבינו אשר ש"צ תאיר עינינו בדין זה ראובן טען על שמעון שהפקיד בידו מאה ליטרין הילייש והשיב שמעון לא הייתי חייב לך כי אם שמונים ליטרין ונתתי לך משכנות עבור ששים וששה ליטרין ובני נתערב עבור ארבעה עשר ליטרין ופטרתני מכל תביעות שהיו לך עלי ומחלת במחילה גמורה ובקנין גמור ומזה יש לי עדים והוציא כתב חתום בעדים כדבריו ובאו העדים והעידום שהוא כתב ידם וגם הכרנו שהוא כתב ידם וטען ראובן אנוס הייתי ובעל כרחי הוצרכתי למחול כי יראתי פן אפסיד כל הממון כי אמרת לי אם לא תרצה למחול ולהרחיב לי הזמן ולכתוב שטר עליך שאהיה פטור מכל מיני תביעות לא אתן לך אפילו פרוטה כי איני חייב לך וזה הדבר גליתי לעדים והשיאוני עצה שאקח ממנו מה שאוכל בזה הפנים והשאר אגבה בבית דין וכן עשיתי וקודם שמחלתי מסרתי מודעא בפני עדים ובפני שמעון ואמרתי לעדים החתומים על שטר המחילה תהיו עדים שבעל כרחי אני עושה ואיני מוחל לא בדיני אדם ולא בדיני שמים ובאו העדים והעידו בפנינו שכדבריו כן הוא שמסר מודעא בסתר ופומבי שאנוס היה על אותה מחילה ועתה ילמדנו רבינו אם העדים נאמנים אם לאו אם הלכה כרב נחמן דאמר בפ"ב דכתובות (י"ט) אמנה או מודעא היו דברינו אינם נאמנין דלא אתא בעל פה ומרע לשטרא וקיי"ל הלכה כרב נחמן בדיני או אם הלכה כמר בר רב אשי דפליג עליה ואמר אמנה היו דברינו אינם נאמנים מודעא היו דברינו נאמנים ומ"ש האי ניתן ליכתב והאי לא ניתן ליכתב פירוש האי מודעא ניתן ליכתב להציל האנוס מאנסו ובסדר תנאים ואמוראים כתב דבכולי גמרא הלכה כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה ואודיתא ותודיענו מורינו אם מודעיה מודעא כיון דאניס שהיה ירא להפסיד מעותיו ודמי למעשה דפרדיסא בחזקת הבתים (מ’) ההוא גברא דמשכן פרדיסא לחבריה וכו' עד כי האי גוונא כתבינן מודעא פירוש דזהו אונס גמור דאי לא [לא] מזבין ליה הפרדס והכא הוא דכתבינן דזהו אנוס גמור ואמרי נהרדעי כל מודעא וכו' ונדון זה נמי אנוס שאם לא היה מרחיב לו הזמן ולא היה מוחל ומצוה לעדים לכתוב ולחתום היה מפסיד כל מעותיו ומורינו יודע שר"ח פירש האי עובדא דפרדיסא היאך ידעו העדים באונס של בעל הפרדס דאמר בפני עדים אמר לו המחזיק טענות דלקמן אין צריך מודעא אלא יעידו ששמעו שזה המחזיק בא בעקיפין על בעל הפרדס ויבא בעל הפרדס ויטול את שלו כמו שכתב רשב"ם בפירוש התם הוי אונס אבל הכא קודם המחילה הודה לו שמעון בפני עדים אותם שמונים ליטרין ותו לא הוה מפסיד ליה דהוה ליה לראובן לומר בפני העדים אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני והיה יכול לישמט שלא למחול או נאמר מתוך שהיה בהול על ממונו לא אסיק אדעתיה וגם היה ירא פן לא יהיה ציית דינא ונא מורי תבאר לנו היטב אם המחילה מחילה או שמעון פטור מראובן מכל תביעות שהיו לו עליו כי גם תביעה אחרת היה לו עליו והודה ראובן בפנינו שאחר אותה מחילה לא היה לראובן עסק עם שמעון וגם תודיענו רבינו אם האשה גובה כתובתה מחובות שהיו הגוים חייבים לבעלה ונהרג בעלה ויורשי בעלה הוציאו מקצת חובות מן הגוים אם חייבין ליתן בכתובתה ושלום מורי יגדל לעד כנפש תלמידו שלמה בר ידידיה.

תשובה שלומך לעד שלמה בר ידידיה נראה לי דלאו מודעא היא והמחילה הויא מחילה דאמרינן בפרק חזקת הבתים אמרי נהרדעי כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעינן ביה באונסיה דפלוני לאו מודעא היא ובנדון זה הלז לא הכירו העדים באונסיה של ראובן דאיכא למימר הדין עם שמעון שלא היה חייב לראובן אלא שמונים ליטרין ומחמת שתבעו יותר ממה שהיה חייב לו כפר לו הכל וכאשר נתרצה לקחת מה שהיה חייב אז הודה לו הילכך איכא למימר ליכא אונס ולא דמי למעשה דפרדיסא דהתם נתגלה האונס לבסוף כשהוציא הלוקח שטר קנייתו אבל הכא איכא למימר הדין עם שמעון שלא היה חייב לו אלא שמונים ליטרין וליכא אונסא ונדון זה דומה לכל שאר מחילות דאדם תובע לחבירו הרבה והלה כופר ומפשרים ביניהם ונותן לו מקצת ומוחל לו השאר אטו אם זה מסר מודעא תהיה המחילה בטלה אם כן לא תועיל שום פשרה ומחילה בקנין אלא ודאי לאו אונס הוא כדפרישית דאי אונס הוא אפי' בלא מסירת מודעא הוי מחילה בכולה כאילו מסר מודעא כדאיתא בחזקת הבתים מודעא דמאי אי דגיטא ומתנה גלוי מילתא בעלמא הוא אי מודעא דזביני הא אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני ופי' רשב"ם רבא לטעמיה דאמר תליוה וזבין זביניה זביני בשדה סתם ואי בשדה זו הרי לא הוה זביניה זביני ולא צריכא מודעא אלא יביא עדים שאנסוהו ויתבטל שטר המכירה בלא שום מודעא אלמא כל היכא שהאונס ידוע מעשה בטל כאלו מסר מודעא הילכך אי מהניא מודעא היכא שאומר לעדים פלוני חייב לי כך וכך ממון והוא כופר לי ואני צריך לפשר עמו ולמחול לו אני מוסר מודעא בפניכם על המחילה כי אנוס אני פן אפסיד ממוני אם כן בלא מודעא נמי היתה מחילה בטלה כי אונס זה ידוע לכל שמחמת שלא רצה ליתן כל תביעתו הוצרך לפשר עמו אלא ודאי לאו אונסא הוא ולא הויא מודעא והמחילה שרירא וקיימא.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף