שו"ת הרא"ש/סח/כז

שו"ת הרא"ש ‏ סח כז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סח - סימן כז

יקבל החכם הנכבד את תשובתו ודאי כאשר כתבתי אל הרב ר' אברהם כן הוא שאין לכתוב טופס על שטר שלם מדאיצטריך לשנות במשנתנו (ב"ב קס"ח) מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני בית דין והם עושין לו קיום מכלל דלשטר שלם אין עושין שטר אחר דנפיק מיניה חורבה דזמנין שיקנה ראובן קרקע ויצוה לכתוב טופס לשטר קנייתו וימכור הקרקע לשמעון וימסור לו שטר הקנייה [וימות שמעון קודם שהחזיק בו ג' שנים ויורשי שמעון לא ימצאו שטר הקנייה] שקנה אביהם הקרקע מראובן וגם לא שטר קניית ראובן שמסר לשמעון ויוציא ראובן טופס שטר קנייתו ויאמר ששמעון גזלו ממנו ויוציא הקרקע מיד יורשי שמעון ובכמה מקומות מצינו בגמרא דכל שטר שיש לחוש דילמא נפיק מיניה ריעותא לא ניתן ליכתב וכן משמע לישנא דגמרא שאין לכתוב שום טופס על שטר שלם דקאמר גמרא (ב"ב קס"ט) אמר מר חוץ מן האחריות שבו היכי כתבינן אמר רב נחמן דכתבי הכי שטרא דנן דלא למיגבי ביה לא מבני חרי ולא ממשעבדי אלא כי היכי דתיקום ארעא בידיה משמע שאין לכתוב שטר אחר אלא להעמיד הקרקע בידו באותו ענין שאם לא היו כותבין כן היה מפסיד הקרקע כגון נמחק שטרו או אבד אבל על שטר שלם היאך יעלה על לב דיין לכתוב שטר אחר ויניח גם שטר הראשון בידו ב' השטרות הללו למה אם לא לרמות ולשקר.

ומה שכתבת וזה לשונך עתה יודיענו אפי' אם לא הגיע השטר לידו והביא עדים והעידו בעל פה וכי לא תתקיים המתנה בידו והרי לא קנה המקח או המתנה באותו שטר כי אותו שטר לראיה בעלמא הוא אבל קנאו בחליפין או במעות כאשר מספר השטר מה לנו שיגיע השטר לידו או לא יגיע אלא אם נאמר שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ולא הגיע לידו עכ"ל הא מילתא דפשיטא היא אם באו עדים בעל פה והעידו שראו המתנה שהקנה אותו למקבל בקנין סודר שהמתנה קיימת אפי' אם לא נכתב לעולם שטר עליה דקרקע נקנית בחליפין והשטר שכותבין אינו אלא לראיה בעלמא שאם ימותו העדים או ילכו למדינת הים שיראה שטרו שמעידין העדים שראו המתנה כ"ש אם באו העדים בפנינו ומעידין על המעשה דעדיף טפי ולא שייך שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר כיון שהשטר אינו אלא לראיה בעלמא ובלבד שיעידו העדים שראו הקנין ושלא היה שום תנאי במתנה אבל אם יעידו בסתם ראינו הקנין אבל אינם זכורים אם היה בו תנאי הייתי מצריך להראות השטר אולי תנאים כתובים בו ולכך הוא מערים להצניע השטר ולהביא העדים.

ומה שכתבת אם הוציא הטפסה זו שהוא בעלה של רחל מקבלת המתנה יברר העדים שהיה גוף השטר בידו אם נשאר שום ספק להחזיקו בקרקע בטפסה זו אף על פי שגוף המתנה יוצא מתחת ידי בעל המשכונה שהוא בא מכח הנותן שטוען שלא נתקיימה המתנה לרחל וחזר הקרקע לראובן אביה והוא משכנו לו או לא כיון שיראה שהעדים שראו גוף שטר המתנה בידה דאז ליכא למיחש דלמא לא אתי שטרא לידיה שיש להחזיקה בקרקע אף על פי שגוף השטר יוצא מתחת ידי בעל המשכונה דקיימא לן אם החזיר השטר לא חזרה המתנה ובלבד שישבע שבועת התורה על דעת בית דין בלי ערמה ומרמה שנאבד השטר ושלא אבדוהו בידים כי דין מרומה צריך לחקור ולדרוש להוציאו לאמתו וכיון שסילק עצמו ראובן הנותן מכל זכות ששייר לעצמו במתנה שנתן לבתו וחזר ונתן לה גוף ופירות מהיום אף על פי ששייר שאם יהיה לו בן זכר שתבטל המתנה כיון שגוף ופירות נתן לה והיא היתה יכולה להכניס דיורין ולהוציא דיורין אם דר בה הנותן אביה ג' שנים והיה טוען חזרתי ולקחתי ממנה כל זכות שנתתי לה ואבד שטרי מהניא ליה חזקה דיש לאב חזקה בנכסי בניו כשחלקו ואין לומר משום שאביה נתן לה המתנה היא אינה יכולה לעשות מחאה דלא אשכחן כהאי גוונא דאם נתן מתנה לחברו והחזיק בה הנותן אח"כ ג' שנים שלא הועיל לו אחר כך חזקה ובניו כשחלקו כאחרים דמיא הילכך טענינן לשמעון בעל המשכונה כמו שכתבתי בתשובה שהשבתי להר"ר (אפרים) [אברהם] ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל

[ומה אני למה חרדתם כל החרדה על מה שהוריתי על אדם שנשבע לפרוע ממון לזמן ידוע וירא בעל הממון שיעבור החייב על שבועתו ולא יפרע בזמנו ורגלים לדבר שראוי הוא שירא שמן הדין שיטילו עליו הקנס לאיימו שיפרע בזמנו ולא יעבור על שבועתו והלא מן הדין יש לענשו כדי לקיים שבועתו שהרי אפי' מצות עשה של סוכה ולולב היו כופין לקיים המצוה וכ"ש מצות עשה של קיום שבועתו שלא יעבור על לא תשא שהוא חמור כחייבי כריתות ומיתות בית דין כדאיתא (שבועות ל"ט) כל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לא תשא וגו' שיש לענשו כדי שיקיים שבועתו ודאי אם כבר עבר על שבועתו הרי מעוות לא יוכל לתקון אכן קודם שעבר יש ליטול את נפשו קודם שיעבור כ"ש שיש ליטול עליו עונש וקנס ממון כדי שיקיים את שבועתו כי בעונותינו שרבו רואה אני שחמורה עליהם יראת הפסד מעט ממון יותר מלא תשא ומכל עבירות שבתורה ולכן צריך לעשות עליו איסור כדי שלא יעבור על שבועתו ויענשו כל ישראל עמו ומה שכתבת שיש בני אדם שהכירו בממון רב והפסידו ובאונס גדול עברו על שבועתו בשביל זה מחייבנו ליתן כפל לבעל מדינה וכי אתה מודה להם שזהו אונס שיוכל לעבור על שבועתו בשביל שאין לו ממון או מעות אני אומר שאפי' חלוק ומכנסים יש לו למכור קודם שיעבור על שבועתו ולא ישאיר בביתו לא כסא ושלחן לא שייך הכא סידור כיון שנשבע דאפי' מי שפסק מסדרין לבעל חוב היכא דנשבע מחוייב הוא בעצמו למכור מלבושו ולהתפלש בעפר קודם שיעבור על שבועתו וגם אני לא כתבתי להטיל קנס על מי שכבר עבר אלא כדי שלא יעבור ואיני מחשב זה מכשול ופוקה אלא משפט וצדקה להשיב רבים מעון נאם הכותב אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.

לשון אברהם שושן מורי שיחיה החרדה שחרדתי היתה לפי שהטלת הקנס לבעל המדינה דאע"ג דהדין עם מורי כמ"ש אין מסדרין למי שנשבע אלא אפי' אבנטו יש לנו למכור ולפרוע מידו אם לא תשיג די שבועתו מה יהא ממנה נאסרנו ביד גוים והלא אין מרחמים עליו כמו שלמדנו רבינו מה תוא זה אין מרחמין עליו כך ממונם של ישראל כיון שנפל ליד מ"ה אין מרחמין עליו וה"ה לגופו וגם מ"ש מורי שיש להכותו עד שתצא נפשו מידי דהוה אעשה סוכה ולולב על זה תמהני דבשלמא עשה סוכה ולולב מיירי בזמן חיובא וכיון שאומר לו עשה ואינו רוצה לעשות הוי פריקת עול ומכין אותו עד שתצא נפשו אבל כאן שמי שנשבע לזמן קצוב מה מקום להכאה אם כבר עבר כבר כתב מורי שאין להכותו דמעוות שאין יכול לתקון הוא ואם קודם שהגיע זמנו לא שייך הכאה דהא אמר כל שעה שיגיע זמנו אקיימנו ואפי' אם אמר לא אקיימנו לא שייך הכאה כיון שבאותה שעה לא אקיים אין עליו חיוב שבועה עדיין כמו שיש עליו בסוכה ולולב חיוב באותה שעה שאומר לא אקיים הוי פריקת עול אבל בכאן לא הוי פריקת עול כיון שאין עליו חיוב שבועה ונוכל לומר לכשיגיע זמנו יקיימו מיהו אתה תבחר ולא אני ועכ"פ הדין הוא שיקנסו אותו בקנסות כדי לקיים שבועתו אבל לא ע"י חיוב ממון לגוים וה' אלהי ישראל יודע שלא חרדתי כל החרדה אלא לכבוד שמים ולכבוד' שאני מכיר' בטבע זקנים של עיר ויאמרו כבר הותרה הרצועה וגם אתה יודע מגמתי לחייב ממון ישראל לגוים ויהיה להם למכשול שמדמין דבר שאינו דומה וע"כ כתבתי מה שכתבתי אלא שתמחול לי ואם שגיתי הבינו לי ואתה שלום כחשקך וכחשק תלמידך אברהם].

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף