שו"ת הרא"ש/סח/כג

שו"ת הרא"ש ‏ סח כג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סח - סימן כג

שאלה ראובן היה לו שטר של אלף ושבע מאות וששים זהובים על שמעון ולוי שהיו שותפים בהרבה עסקים ומת שמעון ונשארו בניו בחזקת חשוכי ממון כי אמרו שאין להם מאומה ויצאו הרבה שטרי חובות על שמעון ולוי והוצרך לוי לפרוע מקצתן כי בני שמעון לא היה להם ממה לפרוע והרחיקו בני שמעון נדוד למרחקים בשביל נגישת הנושים (הנוגשים) חובות ונשארה אמם חולה מוטלת על ערש דוי ותבע מורשה של ראובן ללוי והורידוהו בית דין לבתים של לוי ואחר כך תבע לוי לאמן של בני שמעון בשטר חיוב שהיה לו עליה ועל בניה שנתחייבו לו בכל מה שיוציאו ממנו בכח השטר הנזכר שהיה עליו ועל שמעון בעלה שיפרעו לו ובקשה שירויחו לה זמן עד שתתרפא מחוליה ומיד אחר כך קודם שנתרפאת יצא קול הברה בעיר ששטר הנזכר נפל מיד המורשה הנושאו בכיסו והוא צועק ומרדף ומחזר אחר אבדתו ובעודו רודף ומחזר בשוקים וברחובות נודע שגוי מצאו והגוי אומר שמכרו ליהודי פלוני אלמוני ואותו פלוני מכרו לקרובי בני שמעון וקול אמתלא זאת נתאמת קרוב לודאי כי בא שלוחו של פלוני אלמוני ללוי ואמר לו אם היה רוצה לקנות אותו שטר שנתחזק עליו ועל שמעון והסיח לוי לפי תומו וצדקתו מה לי לקנות שטר שהוא ידוע שאינו פרוע חלילה לי מעשות הדבר הזה אף אם נפל השטר יודע אני שעלינו לפרוע ממון זה ואחר כך באו קרובי בני שמעון ואמרו כי איפשר שקרוביהן בני שמעון שלחו הממון הנזכר בשטר על ידי שליח ופרעוהו והוחזר השטר לשליח ומידו נפל ואח"כ נמצא שטר ששלחו קרובי בני שמעון להם שזה נוסחו הוו יודעין ששטר שנתחזק על אביכם ועל לוי שותפו נאבד לא נמצא ולא ימצא עוד וכך וכך טעננו בשבילכם והודענוכם כל הענין שאם יגיעו דברים אלו אליכם שתדעו מה תעשו.

[תשובה] אחרי הדברים והאמת והגלגול והסבה אשר אירעו בשטר זה אכתוב אני אשר עם לבבי ע"פ התורה אשר הורוני ולמדוני חכמי התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ונצטוינו לדון דין אמת לאמתו ואף על פי שאין אנו נביאים לדון דברים שבלב חכם עדיף מנביא ונצא בעקבות הראשונים ונלמוד ממעשיהם מההיא עובדא דפרק חזקת הבתים (נ"ח) ההוא גברא דשמע לדביתהו דקאמרה לברתה אמאי לא צניעת באיסורא הך איתתא עשרה בני אית לה ולית לי מאבוך אלא חדא כי קא שכיב אמר כל נכסי לחד ברא ולא ידעי להי מינייהו אתו לקמיה דרבי בנאה אמר להו זילו חבוטו לקברא דאבוכון עד דקאי ומגלי לכו להי מינייכו אזלו כולהו וההוא דבריה לא אזל אמר להו כולהו נכסי להאי נינהו וכן בכמה מקומות הלכו חכמי הגמרא בתר אומדנא דמוכח גבי שטר מברחת וכן גבי מי שכתב כל נכסיו לאחר ואח"כ נודע לו שיש לו בן וכן מתנת שכיב מרע בכולה וההוא גברא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל וגמל האוחר בין הגמלים ודבר זה יש לו עיקר מדברי קבלה מאב לחכמים אשר צוה ליתן לה הילד החי על כן בכל דור ודור מצווין לשבור מלתעות עול והמטים עקלקלותם להדריכם בנתיב יושר ולכן דעו אחינו בנדון זה אמת כי אמרו חכמים בשטר שנפל מה דינו ונחלקו רבי מאיר וחכמים בפ"ק דמציעא (י"ב) ר' מאיר אמר אם אין בו אחריות נכסים יחזיר שאין בית דין נפרעין מהם יש בו אחריות נכסים לא יחזיר שבית דין נפרעין מהם וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא יחזיר שבית דין נפרעין מהם ונחלקו בפי' דבריהם רבי אלעזר ורבי יוחנן רבי אלעזר אומר מחלוקת כשאין חייב מודה רבי מאיר סובר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין ורבנן סברי ממשעבדי הוא דלא גבי הא מבני חורין גובה אבל כשחייב מודה דברי הכל יחזיר דלפרעון ולקנוניא לא חיישינן ורבי יוחנן סבר מחלוקת כשחייב מודה דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי מבני חרי גבי ורבנן סברי ממשעבדי נמי גבי הילכך לא יחזיר אף על פי שחייב מודה דחיישינן לפרעון ולקנוניא אבל כשאין חייב מודה דברי הכל לא יחזיר דחיישינן לפרעון ותניא כותיה דרבי יוחנן והלכתא כותיה דשטר שנפל אפילו אם חייב מודה אם אין לו נכסים חיישינן לקנוניא אבל יש לו נכסים ללוה ליכא למיחש לקנוניא והיכא דאין חייב מודה בכל ענין לא יחזיר דחיישינן לפרעון דאיתרע שטרא זה כיון שנמצא מוטל לאשפה ניכר שלא חששו לשמירתו מחמת שנפרע וזרקוהו דכיון שהדבר מוכרע ושקול המלוה אומר ממני נפל והלוה אומר פרעתיו וממני נפל חיישינן טפי לדברי הלוה כיון שאין סברא מכרעת לדברי זה יותר מלדברי זה ומעמידין ממון בחזקתו ואין לומר אדרבה העמד השטר בחזקתו ולא נפרע לפי ששטר עומד ליפרע אבל כשיש סברא לומר שלא נפרע לא חיישינן לפריעה כדאמר רב אסי אמר ר' יוחנן (ב"מ י"ז) המוצא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק וכתוב שזמנו בו ביום יחזירנו לבעלים אי משום כתב ללות ולא לוה הא כתיב ביה הנפק ואי משום פירעון לפריעה בת יומא לא חיישינן דלא שכיחי דפרעיה בו ביום וכן בנדון זה יש כמה סברות וידים מוכיחות דליכא למיחש לפריעה שהאשה בקשה להרויח זמן החוב לה ולבניה עד שתתרפא וכן עשו ובתוך חוליה אירע מקרה הנפילה והוי כקובע זמן לחברו דחזקה אין אדם פורע בתוך זמנו ועוד שידוע שיצאו הבנים מן העיר להשמט מן הדין וידוע אם היו רק מתחילין בפרעון ופורעין מעט מעט היו מרויחין להם זמן אחר זמן ואיך הוציאו כל כך ממון מידם בעין יפה בבת אחת בלא נגישה ודוחק ועוד יראה היכא שידוע שהלוה אינו בעיר בין נפילת השטר למציאתו דיותר נכונים דברי המלוה שאומר שאינו פרוע כ"ש בנדון זה שהלכו למרחקים לא נחוש דילמא אתו בגמלא פרחא או שלחו הממון ביד שליח ופרע במסתרים בלא ידיעת שום אחד מקרוביהם שהרי קרוביהם אף אחר שלמדום לטעון לא אמרו אלא שמא כך יכולין לטעון ששלחו הממון על ידי שליח והחזירו השטר ליד השליח וממנו נפל אבל כולם הודו שלא ידעו בפרעון והיאך אפשר שנפרע ממון זה ולא ידעו כמה אנשים מאנשי הקהל ועוד שהרי זקני העיר יצ"ו מינו ה"ר שלמה י"ץ אותי אפוטרופוס על ההקדש של רבי משה נ"ע בן שושאן ששטר הנזכר היה ממנו ואיך נפרע השטר בלא ידיעתנו אף כי אנו מוסרים שטרות ליד שלוחנו ליגוש הנושים לפרוע מ"מ אין השליח מקבל הממון אלא לידנו בא הממון וסגור בחותמנו ועוד ידוע שלא היה שהות בין נפילת שטר זה למציאתו בטורח כדי שיעור מנין המעות הללו ואיך יתכן שבאותו הזמן בא השליח והביא המעות ופרעם ונפל השטר מידו ועוד שכיון שידעו שכבר נכתבה אדרכתא על נכסי לוי שותף של אביהם בשביל ממון זה והם מחוייבים לסלקו מאותה תביעה האיך יפרעו ממון זה בלא ידיעתו שלא בפני בית דין כדי שיבטל מעשה בית דין שעשו על נכסי לוי ועוד שהדבר ידוע שאין אמודין לפרוע ממון זה כי כבר אמרו שאביהם לא הניח להם ממון ומחמת זה הוצרכו לברוח מן העיר מפני נושיהן ועוד מי יסכן בעצמו לשלוח ממון כזה על ידי שליח בעת כזאת שהדרכים משובשים ולואי שיתנוה ליד המלוה במקום שהוא שם כי אם רוצים לפרעו במקום שהוא ברצון היה המלוה מקבל עליו אחריות הדרך להביאו אליו ועוד אין אנו מאמינין לשלוחנו שהוא אומר שנפל השטר מידו כל זמן שלא נראה השטר ביד המוצאו ושמא השליח כובשו ואינו רוצה להחזירו לנו ולא איתרע שטר זה בשום נפילה וכיון שחוב זה ידוע לכמה בני אדם יכתבו לנו שטר אחר שכן הדין נותן במי שנמחק שטר חובו ורישומו ניכר שבית דין עושין לו קיומו ואין לך רשומו ניכר יותר מנדון זה מכמה אמתלאות ואומדנות ברורות וידים מוכיחות שגלוי וידוע לכל שממון זה לא נפרע ומחוייבין בית דין לכתוב מעשה בית דין ולקיים השטר כבתחלה ולכופן לפרוע ואם היו (הנושים) [היורשים] בכאן והיו טוענין אותם טענות שבדו קרוביהם מלבם היו ראוים לכפותם ולרדותם עד שיאמרו אמת דעדיפי כל הני אומדנות מההיא אומדנא דמר זוטרא חסידא דאיגנב כסא דכספא מאושפיזיה חזייה לההוא בר בי רב דמשי ידיה וכפר ידיה בגלימא דחבריה כפתיה ואודי (ב"מ כ"ד) נאם הכותב אשר בן הר"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף