שו"ת הרא"ש/סג/ה

שו"ת הרא"ש ‏ סג ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סג - סימן ה

שאלה רחל אשת יעקב נסתלקה ליעקב בעלה מקרקע ידוע שהיה לו בענין שלא יהא לה לא שעבוד כתובה ולא שעבוד שאר שטרות שהיו לה עליו על אותו קרקע הידוע כלל שום שעבוד ונסתלקה ממנו סילוק גמור ונתנה לו הקרקע הידוע שנסתלקה ממנו במתנה גמורה שלמה קיימת גלויה ומפורסמת ומוחלטת מעכשיו ולעולם וביטלה מאותו קרקע שנסתלקה ממנו טענת נחת רוח עשיתי לבעלי ושאר כל הטענות המפסידות ענין זה הסילוק וקבל בעדה ובעד כל הבא מחמתה לבד מיעקב בעלה אחריות מהקרקע שנסתלקה לו והתנה רחל בעיקר זה הסילוק שלא יתקלקל לה שום דבר מכל מה שחל שעבוד שטר כתובה שנתחזק לה על יעקב בעלה ולא שום דבר מכל מה שנתחזק עוד משעבוד שום שטר שנתחזק לה עליו [באיזה ענין שיהיה אלא שישאר לה שעבוד כתובה (שטר) או שאר שטרות שנתחזק לה עליו] על כל שאר נכסיו חוץ מקרקע הידוע שנסתלקה לו ממנו הוי סילוק או לא

תשובה תחלה אכתוב על הסילוק הזה שנסתלקה רחל ונתנה לבעלה כל שעבוד כתובתה ושאר שטרות שהיו לה עליו מאותו קרקע הנזכר למעלה ובתנאי שלא יתקלקל ולא יפחת לה כלום מכתובתה ומשאר שטרות וכחות שיש לה על בעלה אלא שמחלה שעבודה מאותו קרקע ויחול שעבודה משלם על כל שאר נכסיו שקנה ושיקנה אני אומר לפי תקנת קהל טוליטולה יצ"ו שתטול האשה חצי כל עזבון המת בכתובתה והיורשים החצי האחר יראה שלא נתמעט חלק האלמנה בשביל סילוק זה אף אם הוא סילוק גמור כי אותו קרקע שסילקה עצמה ממנו בכלל עזבון המת הוא לחלקו בין היורשים ובין האלמנה כי היא לא מחלה עליו אלא שעבוד כתובתה שאם ימכרנו לא תטרפנו מן הלקוחות או אם תתאלמן והיה חצי עזבון המת יותר מכדי כתובתה שאז תטרוף כתובתה משלם לפי תקנת טוליטולה אז לא תגבה כתובתה מאותו קרקע כי מחלה שיעבודה עליו אלא תגבה כתובתה משלם משאר נכסי המת כי לא מחלה ולא פחתה מכתובתה כלום אלא רק שעבודה על אותו קרקע מחלה הלכך גם עתה שיש לה חצי עזבון המת בכתובתה אותו קרקע הוא בכלל עזבון המת אף אם תאמר שלא תטול ממנו בחצי חלקה בשביל שסילקה שיעבודה ממנו מכל מקום בחצי עזבון המת זכתה ויטלו היורשים חלקם מאותו קרקע שסילקה שיעבודה ממנו והיא תטול ממקום אחר ואפשר כיון שזוכה בחצי עזבון המת מכח התקנה [ואינה באה לבית דין לגבות כתובתה אלא לגבות חצי עזבון המת מכח התקנה] נסתלק מכאן מחילת שעבוד כתובתה שמחלה על אותו קרקע והיא זכתה מכח התקנה אף בחצי הקרקע שנסתלקה ממנו כי הוא בכלל עזבון המת ועתה אכתוב על הסילוק אם הוא סילוק או לא שנינו בגטין פרק הנזיקין (נ"ה) לקח מן הסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל מבעל הבית וחזר ולקח מהסקריקון מקחו קיים לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים סיקריקון הוא גוי אנס וגזל קרקע מישראל ומכרו לישראל אחר לקח מן האיש וכל נכסיו משועבדין לכתובת אשתו וחזר ופייס מן האשה שמכרה ומחלה לו שיעבודה על הקרקע שקנה מבעלה המקח של האשה בטל ותטרוף כתובתה מאותו קרקע משום דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי כי לא הייתי רשאית לבטל מכירתו ולא גמרתי בדעתי להקנות ואמרינן עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא דאמר לו לך חזק וקנה אבל בשטר קנה ושמואל אמר אף בשטר לא קנה עד שיכתוב לו אחריות ומותבינן עלה דרב מהא דתניא רשב"א אומר לקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל עד שתכתוב אחריות ופריק מאי אחריות שטר ופסק רי"ף דהלכתא כוותיה דשמואל דקיימא לן כל היכא דפליג רב ושמואל ולא אתמר הלכתא כחדא מינייהו הלכתא כוותיה דשמואל בדיני ועוד דתניא כוותיה דשמואל ופירוקא דרב שנויא היא ולא סמכינן אשנויא ועוד שנינו בחזקת הבתים (מ"ב) ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו ואמרינן עלה בגמרא הא ראיה יש ממתניתין משמע שאם אכל הפירות ג' שנים אין חזקתו מועלת שאין האשה מקפדת אם בעלה אוכל פירות קרקע שלה אבל ראיה יש אם יש לו שטר מכר או מתנה תימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל ומסיק (ב"ב נ) דמתניתין דקאמר הא ראיה יש דהיינו בנכסי מלוג שלה שמחמת נחת רוח שלו לא היתה מוכרת לו נכסיה אם לא שגמרה בדעתה להקנות אבל בכל שאר הנכסים המשועבדים לכתובתה אפילו בשטר מכר או מתנה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי ואפילו אם אמרה בשעת מתנה על מנת שלא אוכל לומר נחת רוח עשיתי לבעלי אינו מועיל כלום דכל זה היא אומרת לעשות נחת רוח לבעלה ואין לך דבר המבטל טענת נחת רוח אלא אם כן כתבה ללוקח אחריות שכשיטרוף בעל חוב של בעלה מן הלוקח של בעלה שהיא תשלם לו דכולי האי לא עבדה לעשות נחת רוח לבעלה אם לא שגמרה להקנות ובסילוק זה אף על פי שקבלה עליה אחריות אין בקבלת אחריות זה כח וטעם לומר שיבטל טענת נחת רוח דמה היא מפסדת בקבלת אחריות זה דנאמר כולי האי לא עבדה בשביל נחת רוח דבשלמא כשקבלה עליה אחריות כשיטרפנה בעל חוב של בעלה מן הלוקח שהיא תשלם לו דבר גדול הוא זה שהכניסה עצמה לדבר זה ובשביל נחת רוח לא היתה עושה דבר זה אם לא שגמרה בדעתה להקנות אבל באחריות זה מה היא מפסדת בדבר א"ת האחריות שקבלה עליה היינו שאם מכרה כתובתה לאחר ואם תתגרש או תתאלמן ויבא הלוקח שלקח כתובתה לגבות מקרקע זה שנסתלקה ממנו שהיא חייבת לסלקו ותפרע לבעלה או ליורשיו מה שיגבה הלוקח מאותו קרקע באותו אחריות לא היתה מפסדת כלום דכיון שמחלה שעבוד אותו קרקע לבעלה לא יוכל הלוקח שקנה כתובתה לגבות מאותו קרקע דהוי כמוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו שהוא מחול שהרי היא מכרה כתובה ללוקח וכתבה ליה קני איהו וכל שעבודיה ומחלה שעבודו ושוב אין יכול הלוקח לגבות מאותו קרקע הלכך אין כאן נחת רוח ויש לה יכולת לומר נחת רוח עשיתי לבעלי והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף