שו"ת הרא"ש/נח/א

שו"ת הרא"ש ‏ נח א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל נח - סימן א

(שאלה קהל שיש להם דין עם אחד מהעיר על עסק חכירות ויש עדים מבני העיר היודעים בעדות אלא שנוגעים בדבר אם יכולין להסתלק ולהעיד].

(תשובה בכל דבר שייך סילוק חוץ מס"ת וכיוצא בו שאי אפשר להסתלק ממלה כדאיתא בפרק חזקת הבתים (מ"ג) שאני ס"ת דלשמיעה קיימא ואי אפשר להם שלא ישמעו קריאת התורה אבל בעסק ממון יכולין להסתלק ויתנו העדים מכיסם חלק המגיע באותו ממון שיש בין החוכרים והקהל לצורך הקהל לפרעון המס בלי ערמה נמצא שאינם נוגעים בדבר כי לא ירויחו מאומה אף אם ידבר הקהל בדין וטובי העיר הרגילים להשתדל בצרכי הקהל הם יכולין למנות מורשה לדון בשביל הקהל וכל מעשיו קיים אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל].

אלו פי יקירי ה"ר תמר בההיא דחזקת הבתים (מ"ג) ליסלקו בי תרי ולדיינוה הקשה ר"י הא בעינן תחלתן וסופן בכשרות כדאיתא בפרק יש נוחלין (קכ"ח) ותירץ הני מילי בפסול הגוף אבל בפסול ממון לא בעינן תחילתן וסופן בכשרות וכן היה דן רבי מאיר ז"ל ושוב חזר בו ופסק דאפילו בפסול ממון בעינן תחילתן וסופן בכשרות כי מצא תירוץ אחר בתוספת מרבינו יהודה מפריש וחלק בין דין לעדות דסילוק מועיל לגבי דין ולא לגבי עדות דבעינן תחלתן וסופן בכשרות ושוב למדתי ערכין ומצאתי תירוץ רבינו יהודה בתוספות וסברא גדולה לחלק בין דין לעדות שהדיין הוא דן על טענות שטענו לפניו אחר שנסתלק אבל העדים מעידים על זה שראו בעוד שהיו נוגעין בדבר ולכך אין סילוק מועיל ועתה כשלמדנו בתרא דקדקתי בסוגיא דעל כרחין סילוק מועיל לגבי ממון ותירוץ רבינו יהודה אינו בא כי הספר מקשה על מילתא דשמואל דאמר שותפין מעידין זה על זה ואוקמה תלמודא כשסילק עצמו ומקשה כי מסלק מיניה מי מסלק פירוש שיוכל להעיד והא תניא בני העיר וכו' ואמאי וליסלקו תרי מינייהו ולידיינו אלא ודאי סילוק אינו מועיל וקשה לשמואל דאמר שותף מעיד על ידי סילוק ומשני שאני ספר תורה דלשמיעה קאי ואי אפשר להם להסתלק ולעולם סילוק מועיל ולא תיקשי לשמואל דאמר שותף מעיד על ידי סילוק והכי סלקא סוגיא דשמעתא והא דנקט וליסלקו תרי מינייהו ולידיינו ולא קאמר וליסהדו רישא דברייתא נקט דקאמר אין דנין בדייני אותה העיר ואין חילוק בין דין לעדות ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

[ומה ששאלת ראובן הוציא שטר על שמעון חתום בשני עדים ואחד מהם חתנו של ראובן ובאנו לבאר זמנו של שטר שבשעה שחתם לא היה חתנו וטוען שמעון שעתה כתב והקדים הזמן].

[תשובה אם אין השטר מקויים אם אין כתב ידו יוצא ממקום אחר וצריך הוא להעיד על חתימת השטר פסול כיון שעתה הוא חתנו אינו יכול לקיים כתב ידו ואם השטר מקויים וידוע הוא שנתקיים קודם שנעשה חתנו השטר כשר ואף על גב דבעינן תחלתו וסופו בכשרות כיון שנתקיימה וחתומה בכשרות תו לא צרכינן לעדותו ואם אין ידוע מתי נתקיים השטר ואף אם אינו מקויים אלא שכתב ידו הוציא ממקום אחר אם יש עדים שמכירים חתימת השטר כשר כיון שהוא אינו צריך להעיד על כתב ידו ולא חיישינן שמא כתבו עתה והקדים הזמן דודאי אם היו העדים מעכשיו גזלנים והיו כשרים בשעת חתימת השטר חיישינן כיון שרשעים הם שמא כתבו שקר והקדימו זמן השטר אם לא נראה השטר ביד המלוה קודם פיסולן אבל פסול קורבה גזירת הכתוב הוא דאטו משה ואהרן לא מהימן הלכך לא חיישינן שמא הקדים הזמן הלכך אינו צריך להעיד על חתימתו וכשר].

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף