שו"ת הרא"ש/מח/ו

שו"ת הרא"ש ‏ מח ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל מח - סימן ו

אמר רבא (חולין ק"ז) האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנו לידים ואין מטבילין בו את הידים דהוו מים שאובים כתב בעל הלכות דמותר להטביל ידיו תוך כלי והביא ראיה מפ"ב דזבחים (כ"א) דאיבעיא להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא בתוכו משמע דוקא בקידוש ידים ורגלים מבעיא ליה משום דכתיב ממנו אבל בנטילת ידים אפילו מתוך כלי נמי מותר וקשה מהא דאמר הכא אין נוטלין דלא אתי מכח גברא ואין מטבילין בהם דהוו שאובין ומיהו יש לומר דבעינן נטילה מכלי ובין נוטל ידיו תוך הכלי בין שופך ממנו על ידיו יש כאן נטילה מכלי אבל הכא ידיו חוץ לכלי הן וכבר פסק כח הכלי כשהמים באים על ידיו הלכך אין כאן נטילה מן הכלי שהצנור אינו כלי והא דנקט הכא דלא אתו מכח גברא לאו דוקא מכח גברא אלא משום דלא אתו מכח כלי אי נמי משום דתנן בפ"ק דידים הכל כשרים ליתן לידים אפי' חרש שוטה וקטן מניח חבית בין ברכיו ונוטל מטה חבית על צדה ונוטל והקוף נותן לידים ורבי יוסי פוסל בשני אלו פי' בקוף וחבית המוטה על צדה והמים נשפכין מאליהן דבעינן כח גברא ות"ק לא חייש לכח גברא אלא דאתי מכח מנא והשתא שמעתין דנקט מכח גברא כר"י וה"ג אי אפשר להעמיד אלא כרבנן וצריך להחמיר בדבר כיון דסוגיא דשמעתין כרבי יוסי.ומים שבחבית ויש בו ברזא יסיר הברזא בין שפיכה לשפיכה ויחזיר בכל שפיכה ושפיכה וקרינן ביה שפיר כח גברא כיון שעל ידי הסרת הברזא באין המים ולא דמי לחבית שמוטה על צדה אבל אם לא החזיר הברזא בין שפיכה לשפיכה דמי לחבית מוטה על צדה ואי מקרב לגבי דוולא דאתו מכח גברא נוטלין ממנו ואי בזיע דוולא ככונס משקה כיון דמשקה מילף לייף מטבילין בו הידים והרי"ף ז"ל גורס ואי בזיע דוולא ככונס משקה אין נוטלין ממנו לידים דלאו כלי הוא דאמר רבא כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלין ממנו לידים ולגרסתו גם אין מטבילין בו דלא חשיב חבור גם בכונס משקה.וכלי שניקב ומחזיק רביעית למטה מהנקב מותר ליטול דרך הנקב אבל אם באין לו דרך פיו למעלה מהנקב לא חשיב כלי וכלי שהוא מלא נקבים מתחתיו ופיו צר מלמעלה וכשמניח אצבעו מלמעלה אין המים יוצאין וכשמסיר האצבע המים יוצאין ונקרא בלשון גמרא מיארג בפרק בתרא דעירובין (ק"ד) וטיטרוס במסכת כלים (פ"ב מ"ו) ואפרכס בב"ר (פ"ד) נראה לי שמותר ליטול ממנו לידים אף על פי שאין מחזיק כלום מאחר שעשוי לקבלה בענין זה וזה תשמישו ועיקר קבלתו נקרא כלי וראיה מפרק שני דכלים טיטרוס ר"א בר' צדוק מטהר ור"י מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות פי' הוא מוציא טיפין טיפין כשמסיר אצבעו וכשאצבעו עליו אינו מוציא הלכך נקרא שפיר כלי ומקבל טומאה והלכתא כרבי יוסי מחבירו ועוד דתנן בפרק ד' דכלים (מ"ג) שולי הקרפאות ושולי הקוסים הצידוניים אף על פי שאין יכולין לישב שלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחלתן פירוש כלים הם ונקראים על שם מקומם ושוליהן חדין ואפילו שלמים אין יושבין שלא מסומכין ואף על גב דתנן הדקין שבכלי חרס הן ודפנותיהן וקרקרותיהן יושבין שלא מסומכין אלמא כלי שאין יכול לישב בלא סמיכה אין נקרא כלי הני כיון שנעשו מתחילתן לכך להשתמש בהן בלא סמיכה נקראין כלי ה"נ טיטרוס כיון שנעשה מתחלה להשתמש בענין זה נקרא כלי וכשר לנטילה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף