שו"ת הרא"ש/ל/ד

שו"ת הרא"ש ‏ ל ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ל - סימן ד

שאלה את זה שלחנו אליך מורי הרב ר' חיים פלטיאל על אשר קבלנו ממר והר"ם במז"ל לנקות המקוה שכבר היו כשרים לדלות המים בכלים נקובים כשפופרת הנאד כי אז אף אם ישאר מחמתה הרבה קלוח מים חיים שלא יוכלו ליבש המקוה שלא ישאר בו ג' לוגין כשר כי בטל מתורת כלי ואין כאן שאיבה. ועתה באנו לשאול אם מקוה שחופרין אותו לכתחלה ומתקנין היסוד ומחמת החפירה שמשימין עפר ומים בכלים שאינם נקובים וחוזרין ניצוצות לתוך המקוה והיו שאובין וטרח גדול הוא לכלות המים ולהסירם ע"י סדינין וגזים נגנב שלא ישאר שאובין וגם פעמים שאי איפשר מפני קלוח מרובה אם יכולין להשים עפר כ"כ הרבה במקוה עד שילכו בתוך המקוה בדריסת הרגל בלא מים ויחפרו אז העפר ויעסקו בו הכל בכלים נקובים כי מאחר ששמו כ"כ עפר עד שנתיבשו כל המים שהולכים עליו בלי מים אומר כל השאובין נתבטלו ונעשו כארעא סמיכתא או נאמר שהמים שתחת העפר חוזרין והם היו שאובין ולא נבלעו יפה בעפר ושלומך ישגא לעד כנפש אברהם ברבי אלעזר הלוי יואל תלמידך ברבי ברוך ז"ל.

תשובה מה ידעתי ולא תדעו אתם מה"ר אברהם ומה"ר יואל אמת כי רבי' שמשון כתב כאשר פסק הרמב"ם ז"ל לנקות בכלי מנוקב והכי תנן בפ"ד השוקת שבסלע אין ממלאין ממנה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואין צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה היתה כלי וחברה בסיד ממלאין ממנה ומקדשין בה ומזין ממנה וצריכה צמיד פתיל ופוסלת את המקוה נקבה מלמטה או מן הצד ואינה יכולה לקבל מים כל שהוא כשרה וקטנכם עבה ממתני ונראה בנידון שלכם אחרי שכבר שמו עפר עד שנתיבש אף על פי שיחזרו הניצוצות אי איפשר לניצוצות לבא אם [לא] יהיה תחלה רוב מן הכשר ובטלו ברוב אחרי שלא יהא ג' לוגין יחד וגם אינו תמיד דרך רבייה דנימא דלא בטיל ובספר חיים תכתבו כנפש תלמידכם חיים פלטיאל ז"ל.

מורי קרובי הר' אשר שיחיה תשובת ה"ר חיים ראיתי וכתוב גם אתה דעתך ואם יש להשיב את התוספות ואת מר והר"מ במז"ל ממים שזבים מן הסגרס (תוספתא ג’ ב’) ואם יש לדחות ההיא דהשוקת איירי ע"י השקה וגם הודיעני למה אין מנקין שיתחשב שיצאו הראשונים או מלואו ועוד וגם לא מצאתי בתוספות רבינו שמשון שמנקין בכלים מנוקבין ושלום אברהם הלוי תלמידך.

מי אני הצעיר לבא אחרי מלכים אשר כבר עשוהו אך אשר קבלתי מפי רבנא מאיר ז"ל כאשר למדתי מסכת מקואות לפניו וסיימתי המסכתא לפניו אמרתי למורי תמהני אשר שמעתי שכמה גדולים נצטערו לנקות מקוה שמימיו נובעים כי לי נראה שהשומעים מפי הגדולים טעו כי הגדולים דקדקו איך יטהרו מקוה שמימיו מכונסין והשומעים טעו אף במקוה נובע ולא כן הוא דמקוה שהוא נובע ואין בו כי אם רביעית ממלא בכתף לכתחלה וטובל בו ואינו נפסל בשביל השאיבה והודה מורי ואלו הראיות תנן בפ"ק דמקואות למעלה מהן מי מעין שמימיו מועטין שרבו עליו מים שאובין שזה למקוה לטהר באשבורן ולמעין לטהר בו בכל שהוא אלמא חזינן דמעין שרבה עליו מים שאובין מטהר באשבורן היינו מקואות שלנו שנובעין ממקורן והן אשבורן ותו תנן במס' מקואות פ"ה בתחלתו מעין שהעבירו ע"ג השוקת פסול העבירו ע"ג שפה כל שהוא כשר חוצה לפי שהמעין מטהר בכל שהוא והאי שוקת הוא כלי ולא שוקת שבסלע דא"כ אף בתוכו כשר להטביל והאי שוקת שהוא כלי אף בתוכו היה כשר להטביל אלא משום גזירה כאשר מפרש אלמא דמחובר למעין אינו נפסל בשאיבה מדכשר להטביל חוצה לו כשהעבירו על גבי שפה דאלו היה נפסל בשאיבה היה פסול גם חוצה כיון דמים שאובין מפסיקין בין מים שעל השפה ובין מים של המעין כדמוכח בתוספתא מעין היוצא לתלמי ומתלמי לבריכה ראשונים הרי אלו פסולים מפני שהן נשאבים כיצד הוא עושה נוקבו מעט ומבטלו בכל שהוא ונמצאו מים מועטין מטהרים את המרובים פי' תלמי הוא שם כלי ושאיבת התלמי מפסיק בין המעין לבריכה פוסל את מי הבריכה וכשנוקב את התלמי בשוליו כל שהוא נתבטל מתורת כלי ונטהרו המים המרובים שבבריכה ע"י המים מועטין שמן המעין לתלמי אלמא לא נפסלו המים שבשוקת מדכשר להטביל על השפה וכ"ש מים שאובין שנפלו למעין ונתערבו בהם שאינו נפסל דאפילו בלא תערובות רק שהוא מחובר למעין אינו נפסל והקשה רבינו שמשון על ההיא דתלמי ואפילו בלא נקיבה לתכשרי כולהו כיון שמחוברים למעין דאפילו מעין שריבה עליו מים שאובין מטהר בכל שהוא כדתנן בפרק קמא ואפילו בתוך הכלי עצמו שרי לטבול כדמוכח בריש חומר בקדש שמטבילים כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנוד והאי תלמי נמי יש בפיו כשפופרת הנוד מדמכשיר מי הבריכה לאחר נקובה כל שהוא ועוד קשה ממתני' דקתני מעין שהעבירו על גבי השוקת פסול אמאי פסול כיון דמי השוקת מחוברין למעין דמטהר בכל שהוא כל זה לשון רבינו שמשון ותירץ דמן התורה מותר להטביל בתוך השוקת המחובר למעין דמטהר בכל שהוא כמו שמטבילין כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנוד שמחובר למקוה אלא שחלקו חכמים בין כלים המטלטלין לכלים המחוברים דאי שרית להטביל בשוקת המחובר למעין אתי נמי להטביל בשוקת שחרדלית של גשמים מקלחין לתוכו או בשוקת המחובר למקוה ואין בו כשפופרת הנוד וכל שבתוכו הוו שאובין אבל כשהעביר ע"ג שפה כל שהוא הרי הכל מחובר למעין הרי מכל הלין ראיות מוכיח שאין המעין כשר נפסל בשום שאיבה.

ומה שכתבת בשם מורי דבעינן נקב כשפופרת הנוד לבטל מתורת כלי מורינו לא כתב כן אך די בנקב קטן כל שהוא בשוליו ואכתוב לכם דברי רבינו שמשון והכרעת מורינו תנן בפ"ד דמקואות השוקת שבסלע אין ממלאין ממנה וכו' כדלעיל עד נקבה מלמטה או מן הצד ואינה יכולה לקבל מים כל שהוא כשר וכמה יהא בנקב כשפופרת הנוד אמר ר' יהודה בן בתירא מעשה בשוקת שהיתה בירושלים וכו' ופי' רבינו שושון לכאורה מתני' משמע דאיירי במי גשמים המקלחין מן ההר לשוקת ומן השוקת למקוה ראשון ראשון נפסל בשאיבה עד שינקב כשפופרת הנוד לב"ה ולב"ש עד שתפחת אבל לפי סוגיא דפ"ק דיבמות דמייתי לענין עירוב מקואות על כרחך איירי בשוקת שבסלע שאינו כלי ולא היו בה ארבעים סאה אלא שמחובר בנקב כשפופרת הנוד למקוה שלם אבל לבטל הכלי שאינו פוסל המקוה מטעם השאיבה סגי בנקב כל שהוא בשוליו ופלוגתא היא בתוספ' דתניא קסטלין המקלח מים בכרכין אם היה נקוב כשפופרת הנוד אינו פוסל את המקוה ואם לאו פוסל את המקוה הלכה זו העלו בני אסיא ליבנה ג' רגלים לרגל שלישי הכשירוה להם אפילו נקוב כמחט אמר רבי אלעזר ברבי יוסי הלכה זו הוריתי ברומי לטהר וכשבאתי אצל חברי אמרו לי יפה הורית בד"א מן הצד אבל מלמטה אינו פוסל פירוש כל זה מדברי חבריו שאמרו יפה הורית דבמה דברים אמורים שפוסלת עד שיהא בנקב כשפופרת הנוד מן הצד אבל אם היה הנקב בשולי הקסטלין מלמטה אינו פוסל אם יש בנקב כמלא מחט כל זה מדברי רבינו שמשון והא לכם הכרעת מורינו ולשונו ונראה דהלכה כרבי אלעזר בר' יוסי דמעשה רב וחבריו נמי הודו לו שיפה עשה ואף על גב דפשטא דסתם מתניתין משמע דוכמה יהא בנקב קאי אמאי דסליק מיניה משמע דאפי' ניקבה למטה בשוליו בעינן כשפופרת הנוד מכל מקום כיון דסתמא דגמרא מייתי לההיא דשוקת יהוא בפ"ק דיבמות לענין עירוב מקואות [אלמא] לא קיימא אניקבה מלמטה לענין לפסול המקוה דהתם לא בעינן כשפופרת הנוד אלא כמלא מחט וכרבי אלעזר ברבי יוסי וכן מצינו בפסקי רבינו שמחה ז"ל דנקבה למטה בשוליו שאין יכול לקבל מים כל שהוא לא בעינן כשפופרת הנוד עד כאן לשון ה"ר מאיר ז"ל ועוד הביא רבינו שמשון ראיה מההיא דגמרא דקאמר ניקבו מעט וניקבו כל שהוא אלמא דבשוליו סגיא בכל שהוא, ואתם ותורתכם שלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף