שו"ת הרא"ש/לו/ז
שו"ת הרא"ש 
לו ז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל לו - סימן ז
וששאלת על אלמנה שבאה לב"ד ואמרה שאבדה כתובתה שיגבוה מנכסי בעלה כבנות משפחתה והיורשין טוענין שאין להגבותה כיון שאין כתובה בידה שמא נפרעה.
הדין עם היתומים דכיון שאין כתובתה בידה לא גביא מידי וכן פסק רי"ף ז"ל בפ' הכותב (פח.) אמתני' הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה אוקמיה שמואל במקום שאין כותבין כתובה והלכתא כותיה הא במקום שכותבין אין גובין כתובה בגט עד שתוציא כתובתה וה"ה לאלמנה בעידי מיתה אין גובה וכן כתב הרמב"ם ז"ל האשה שהוציאה גט ואין עמה כתובה אם דרך לכתוב באותו מקום כתובה הרי זה נשבע שבועת היסת שפרעה ונפטר ומקשינן על פסק רי"ף ז"ל מההיא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בפ"ק דמציעא (יז.) הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום אמר ליה ר' חייא בר אבא לר' יוחנן לאו משנתינו היא הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה אמר ליה אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותה אמר אביי מאי מרגניתא דלמא במקום שאין כותבין כתובה אבל במקום שכותבין אי נקטא כתובה גביא ואי לא לא גביא הדר אמר אביי לאו מילתא היא דאמרי דאי ס"ד במקום שאין כותבין כתובה עסקינן אבל במקום שכותבין אי נקיטא כתובה גביא ואי לא לא גביא אלמנה מן האירוסין במאי גביא בעידי מיתה לטעון ולימא פרעתי אלמא אביי מוקי מלתיה דר' יוחנן במקום שכותבין וקאמר דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום ואין נאמן לומר פרעתי והלכה כר' יוחנן לגבי שמואל ועוד דאביי דהוא בתרא סבר כר' יוחנן ועוד קשיא דרי"ף ז"ל הביא דברי רבי יוחנן לפסק הלכה ובכתובות פסק כשמואל ותירץ הרמב"ן ז"ל דר' יוחנן לא פליג אדשמואל דבמקום שכותבין ריעא טענתה שרגלים לדבר שנקרעה כתובתה בפריעתה ואביי דמוקי מלתא דר' יוחנן במקום שכותבין היינו מעיקרא כד הוה ס"ד מעיקרא דמצי למימר דגט היינו כתובה והוה סבירא דר' יוחנן מיירי אף במקום שכותבין מדמייתי ר' חייא בר אבא ראיה ממתני' וקבלה ר' יוחנן מיניה ובמקום שאין כותבין ליכא לאיתויי ראיה מיניה דאיכא למימר לאו טעמא משום דטוען אחר מעשה ב"ד אלא משום דגט היינו כתובה ולהכי תמה היכי מייתי ראיה מיניה למקום שכותבין דלמא מתניתין במקום שאין כותבין וכד עיין בה ואשכח דליכא למימר דגט היינו כתובה חזר בו והודה לדברי רבי יוחנן דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום ובמקום שאין כותבין כתובה דווקא דה"נ צריך טעמא דמעשה ב"ד דלא ריעא טענתיה לומר דפרע מידי דהוה אשאר מלוה על פה ולא שייך למימר מה הועילו רבנן בתקנתן דמצריך לאתרויי ביה בשעת גירושין אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני וגם צריך למעשה ב"ד למקום שאין כותבין ויש עדים שכתב לה אפ"ה לא מצי למימר פרעתי דבהכי איירי מתני' אליבא דאביי ומסתבר הכי כיון שבאותו מקום נהגו שלא לכתוב ולא מהימן לומר פרעתי דאיהו דאפסיד אנפשיה שכתב ולא ישתנה הדין בכך והכי מסתבר טפי כי למה נאמר דפליגי שמואל ור' יוחנן כיון שנוכל לפרש דלא פליגי וזו היתה סברת רי"ף ז"ל הילכך אליביה דכולהו אינה גובה בלא כתובה, ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
ששאלת על כתובת בנין דכרין אם נוהג עתה[1].
דבר זה מחלוקת בין הגאונים ז"ל, י"א שאין נוהגת כלל וי"א שנוהגת אפי' במטלטלין, ואני הסכמתי לדברי האומר שנוהגת דוקא במקרקעי.
נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
- ↑ ראה דבריו בסימן הקדום
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |