שו"ת הרא"ש/כח/ד

שו"ת הרא"ש ‏ כח ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל כח - סימן ד

ששאלת מנודה לעירו שהוא מנודה לעיר אחרת אם יש הפרש בין מנודה לדבר מצוה או מנודה לדבר הרשות כגון שנדוהו אם לא יפרע מס עד יום פלוני ואם יש הפרש אם תהיה העיר האחרת גדולה במנין או בחכמה מן העיר שנדוהו או לא.

תשובה כל נדוי הוא לדבר מצוה כי לדבר הרשות אין מנדין את האדם ולפרוע ממון שהוא חייב היינו לדבר מצוה בין שהיה חוב בין שהיה מס הכל הוא מחויב לפרוע ואם אינו רוצה לפרוע משמתינן ליה עד דפרע וחזינן ליה לגמרא שרצה אביי לחלק בין ממונא לאפקרותא דממונא כי פרע שרינן ליה לאלתר ובאפקרותא אף על גב דמפייס ליה לבעל דיניה לא שרינן ליה לאלתר עד דחייל עליה תלתין יומין (ומסיק דל"ש לאפקרותא כי מפייס ליה לבעל דיניה שרינן) הילכך בין שנדוהו בשביל ממון בין שנדוהו על פי עבירה שעשה כיון שמן הדין נדוהו מנודה לכל העולם הוא אפילו לעיר שהיא גדולה בחכמה ובמנין דתניא בפרק אין מגלחין (י"ז) מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב ומוקי לה בתלמיד שנדה לכבוד עצמו אבל למילי דשמיא אף מנודה לרב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף