שו"ת הרא"ש/כה

שו"ת הרא"ש ‏ כה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

<דף זה מרכז את כל סימני כלל כה לפונדק אחד, לעריכת הדפים יש להקליק על הקישור "עריכה" ליד אות הסימן שאותו רוצים לערוך>

כלל כה

א  [עריכה]

מה שכתבת בההיא דערבי פסחים (ק"ז) המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא וראית לחלק בין קידוש להבדלה לא ידעתי טעם לחלק אלא כל דבר שצריך כוס צריך טעימת מלא לוגמיו או המברך או אחר דמאיזה טעם נחלק מקידוש לשאר דברים הטעונין כוס הלא קידוש על היין אינו מן התורה וכן מצינו (פסחים ק"ח) בארבע כוסות השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא אמר רב נחמן בר יצחק והוא דשתי רובא דכסא אלמא בעינן שישתה רובא דכסא דהיינו מלא לוגמיו ואם תקשי לך אמאי אינו יוצא במה שהן שותין אפי' לא ישתה הוא רובא דכסא דקיי"ל המברך צריך שיטעום הוא או אחרים כדאמרינן בעירובין (מ’) גבי קידוש ביום הכפורים דהוה מקדשינן ויהבינן לינוקא אי לא דחיישינן דילמא אתי למיסרך ויש לומר דשאני הכא שהתינוקות שותין בשביל חיובא של עצמן שאף הם חייבין בארבע כוסות הילכך אין שתייתן עולה להשלים שיעור אביהם ולא דמי לשאר דברים הטעונין כוס דכל השותה הוא שותה בשביל חובת הכוס שברכו עליו אי נמי הא דבעינן שישתה הוא רובא דכסא משום דבענין אחר לא יצא ידי חובת יין אבל בשאר דברים הטעונין כוס די בזה שכל השותים ישתו רוב הכוס דהיינו מלא לוגמיו ואין לומר א"כ אין ראיה מכאן דבעינן טעימת יין מלא לוגמיו דהאי דקאמר והוא דשתי רובא דכסא היינו משום שיצא ידי חובת יין הא ליתא מדקאמר השקה מהם לבניו ולבני ביתו יצא פי' יצא ידי חובת יין וידי ארבע כוסות וקאמר עלה בסתם והוא דשתי רובא דכסא ולא קאמר לצאת ידי יין והוא דשתי וכו' מכלל דאף ידי ארבע כוסות לא יצא עד שישתה הרוב של הכוס.

ב  [עריכה]

וששאלת אם מותר לשתות מים בלילי שבתות ובלילי ימים טובים קודם שיקדש דע שהוא אסור ולא דמי להבדלה דאמרינן (בע"פ ק"ה) דבי רב אשי לא קפדי אמיא דשאני אפוקי יומא מעיולי יומא דשבת קובעת ואסור ליהנות בכל מיני הנאות של אכילה ושתיה עד שיקדש והכי אמרינן בפרק ערבי פסחים (ק"ה) סבור מיניה כשם שקובעת לקידושא כך קובעת להבדלה אמר ליה רב נחמן הכי אמר רב להבדלה אינה קובעת ואין צריך להפסיק אם התחילו לאכול אבל לשתייה דשכרא וחמרא מפסיקין אבל לא בשתיית מים ומשמע אבל שבת דחמירא מפסיקין אם התחילו לאכול וצריך לפרוש מפה ולקדש גם אסור לשתות מים אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

ג  [עריכה]

וששאלת למה אין מברכין זמן על ביעור חמץ יראה לי משום דביעור חמץ מן הבית הוא הכנה למועד כענין עשיית סוכה לישב בסוכה בחג הסוכות ותניא (סוכה מ"ו) העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו ואנן לא מברכינן זמן בשעת עשייתה אלא מסדרינן ליה אכסא וכן נמי כל צורך הכנת המועד משהינן ליה עד המועד ומסדרינן ליה אכסא ואתה וכל אשר לך שלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< כלל קודם · כלל הבא >מעבר לתחילת הדף