שו"ת הרא"ש/כג/ו

שו"ת הרא"ש ‏ כג ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל כג - סימן ו

וששאלת ישראל שאמר לגוי מערב יום טוב קנה לי יונים למחר לצורך יום טוב דע כי לא יפה עשה לקנות לו במעות ביום טוב כי אסור לקנות ביום טוב אפילו בלא מעות וכל שכן במעות אלא בכי האי גוונא דאמרינן בסוף פרק אין צדין הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי א' או טלה א' אצל טבח הרגיל אצלו ואומר תן לי כתף א' או ירך א' אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי תור א' או גוזל א' אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקה אחת אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי חמשה אגוזים ועשרה אפרסקים ועשרה ביצים חמשה רמונים ואתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח ופרש"י ז"ל שלא יזכיר דמים למקח הילכך זה שצוה לגוי לקנות לו לא יפה עשה אבל אם עשה כבר בדיעבד מותר לאכול ממנו אפילו בו ביום ובלבד שלא יהו היונים מפריחים ולא יהו אסורין משום מוקצה כדאמרינן בעירובין (מ’) ההוא לפתא דאתא למחוזא חזינהו רבא דכמישי אמר הנהו ודאי מאתמול עקרנוהו מאי אמרת מחוץ לתחום אתי הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר וכל שכן הא דאדעתא דגוים אתו שרא להו רבא למזבן מינייהו כיון דחזא דקא מפשי ומייתו אסיר להו וקניה זו בלא דמים כי ההיא דסוף פרק אין צדין ואף על גב דנלקטו לשם גוים ואם נלקטו היום הוו אסורין משום מוקצה הילכך אם היונים גדולים שיכולין לפרוח חוץ לתחום אסורים משום מוקצה ואם לאו מותרין בדיעבד היכא שקנה אבל אם רגילין לעשות כך אסור לאכול מהם אפילו קנו כבר דאין זה נקרא דיעבד אלא לכתחלה כיון שרגילין בכך, והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף