שו"ת הרא"ש/כא/ד

שו"ת הרא"ש ‏ כא ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל כא - סימן ד

שאלה ילמדני אדוני אבי נר"ו בההיא דבור בין שתי חצרות שכתבת שהלכה כרב יהודא דאמר (עירובין פ"ו) למטה למטה מן המים ורש"י ז"ל פסק כרב הונא דאמר למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור על שניהם אני תמה למה לא יהא הלכה כרבי יהודא דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל דהא אמר רב נחמן משמיה דרבה בר אבוה קורה ארבעה מתרת במים וכן הא דבעי רבי טבלא מרב (עירובין פ"ו) מחיצה תלויה מהו שתתיר אותה בחורבה אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים אף על גב דאמרינן לעיל אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי לרב יהודה דאמר למטה מן המים וכו' ומשני לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב צריך שיראו ראשי הקנים למעלה מן המים טפח על כרחך רב מפרש אליבא דתנא דמתניתין וליה לא ס"ל דהא איהו גופיה קאמר מחיצה תלויה מתרת במים ועוד דקאמר רבה בר בר חנה משמיה דרבי יוחנן רבי יהודה בשיטה דר' יוסי אמר דמתיר מחיצה תלויה ורבי יוסי נמוקו עמו אף על גב דדחי תלמודא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא גבי סוכה אבל שבת דאיסור סקילה לא הני מילי באיסור סקילה אבל במים דרשויות דרבנן לא ומיהו רש"י פירש אבל שבת דאיסור סקילה לא וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ועוד דהא מעשה שנעשה בצפורי (עירובין פו) שהביאו ס"ת ע"י מחיצה תלויה רב ואי משום דאמר רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד ואם כן שיטה היא הא דחי לה אביי ואי משום דשקלי וטרו אמוראי אליבא דת"ק אלמא הלכתא כותיה הא ליתא דצריכים לפרש פירוש המשנה אבל דברי רבי יהודה מפורשין ועומדין וגם הנה אביי מפרש דברי רבי חנניא בן עקביא דמתיר מחיצה תלויה אף על גב דאמר אביי (עירובין פ"ז) עד כאן לא אמר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא איכא למימר כוף וגוד לא אמר אלא בימה של טבריא אבל גוד לחודיה בעלמא נמי אמר.

ועוד ילמדני בור שבין שני חצרות אם מועיל בו עירוב כי יראה דמתניתין מיירי בלא ערבו אבל אם רוצין לערב אין צריך תיקון אחר דמאי שנא מחצר שבין שניהם האי תשמישו על ידי דליית מים והאי תשמישו ע"י טלטול וכן פרש"י ז"ל בהלכה דלזה בשלשול ולזה בזריקה על ההיא דאמר רב נחמן (עירובין פ"ד) גג הסמוך לרשות הרבים וכו' ותנן במתני' (עירובין פ"ו) בור שבין שני חצרות אין ממלאין ממנו שזה אוסר על זה וזה אוסר על זה עד שיערבו או יעשו מחיצה תלויה בבור עכ"ל והשתא דאתינן להכי דמהני עירוב אם כן בור שבין ישראל וגוי מהני בו שכירות רשותו ואיכא למימר אותו הבור שבינינו לגוי שאין אנו צריכין אפי' להשכיר רשותו דהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה וגם משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי.

וכיון שאני ואחי בתפושה אחד ואני אוכל על שולחנו הרי אנו חשובין כחד שהרי ההיא משנה דהאחין השותפין (עירובין ע"ב) אינה מצרכת לערב אלא כשיש דיורין אחרים עמהם וגם בגמרא (שם) מוקמינא לה במקבלי פרס אבל הכא הא איכא מקום פיתא ומקום לינה ועוד תיפוק ליה מטעם תלמיד לפני רבו דקאמר בגמרא (עירובין ע"ג) פשיטא בן אצל אביו וכו' עד תלמיד אצל רבו מאי ת"ש דבי רבי חייא אומרים אין אנו צריכין לערב שאנו סומכין על שולחנו של רבי וכן בתר הכי דבעי רמי בר חמא מרב חסדא האב ובנו הרב ותלמידו כרבים דמו או כיחידים דמו וצריכין לערב או אין צריכין לערב וכו' א"נ נוכל לחלוק דהא דחשבינן האב ובנו הרב ותלמידו כחד היינו לענין שלא יאסרו זה על זה אבל הכא מידי הוא טעמא דר' אליעזר דשרי אלא משום דלא שכיח דדיירי ואב ובנו ורב ותלמידו כל כך שכיחי דדיירי כמו שנים אחרים הילכך איכא למימר דאפי' רבי אליעזר מודה שצריך לשכור ועוד הודיעני אפי' אם אנו חשובין כחד דע כי פתח קטן פתוח מחצרו של רבי מנחם לחצרנו אם חשוב בשביל זה כשנים או לא ושלום בנך יעקב.

תשובה הא דקשיא לך למה לא יהא הלכה כר' יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל משום דרב נחמן אמר רבה בר אבוה סבר כותיה דאמר קורה מתרת במים וכן רב (עירובין פ"ו) דאמר אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים לא קשיא מידי דהתם מיירי שהקורה והמחיצה נעשו לשם היתר המים אבל ר' יהודא סבור שמחיצה שנעשית על אוגני הבור להפריש בין שני חצרות מועלת לבור אף על פי שלא נעשית בשביל המים ובהא ליכא הלכתא כותיה והא דקאמרת דרב קאמר (עירובין פ"ו) שצריך שיראה ראשי הקנים למעלה מן המים טפח דרב מפרש מתניתין הכי וליה לא סבירא ליה משום דאיהו גופיה קאמר בתר הכי מחיצה תלויה מתרת במים אינך צריך לזה דמחיצה תלויה יותר טובה ממחיצה שהיא כלה במים ואין ראשי הקנים נראין למעלה מן המים דמחיצה תלויה נכרת שנעשית להתיר המים אבל בשכבר המחיצה משוקעת במים אין ניכר שתהא שם מחיצה ואפי' כשהמחיצה היא למטה מן המים מחיצה תלויה היא דאין צריך שתהא המחיצה מגעת עד קרקעית הבור אלא רק שתהא עשרה טפחים בגובה ומה שכתבת שרבי יוסי נמוקו עמו אין הלכה כמותו כנגד רבים ובכולי גמרא קיי"ל כל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אינה מחיצה ואין מחיצה תלויה מתרת אלא במים דבקיעת דגים לא שמה בקיעה ומעשה דציפורי על פי ר' יוסי נעשה ולית הלכתא כותיה.

ומה ששאלת אי מהני עירוב בבור מילתא דפשיטא היא אם החצרות פתוחות זו לזו בפתח או שיש חלון רחב ד' על ד' מחצר לחצר למטה מעשרה טפחים או מבית לבית אפילו למעלה מעשרה שיכולין לערב מותרין למלאת מן הבור אבל אם אין פתח או חלון ביניהם אין יכולין לערב ואם הבור בינו לבין הגוי אפילו אין פתח וחלון ביניהם מותרין דלכולי עלמא דירת גוי לא שמיה דירה (ערובין ס"ב) וחצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה ואין הגוי אוסר אלא היכא ששני ישראלים דרים בחצר או במבוי והגוי דר עמהם משום גזרה שמא ילמד ממעשיו וגוי לא מוגר משום דחייש לכשפים אבל ישראל וגוי הדרים בשני חצרים ופתח ביניהם מותר להוציא מחצרו של גוי לחצרו של ישראל ואפי' שני ישראלים דרים בחצר אין הגוי אוסר עליהם כיון שאין לו דריסת הרגל עליהם כי לעולם אין הגוי אוסר עד שיהיו שני ישראלים אוסרים זה על זה ואף על פי שיש פתח ביניכם ובין רבי מנחם כיון שאין רבי מנחם אוסר עליכם אם לא ערב עמכם וגם אם ערב עמכם אין רשות הגוי אוסרת עליכם דדוקא ישראל וגוי בפנימית וישראל בחיצונה דיש לגוי דריסת הרגל בחיצונה אוסר אבל במקום שאין לו דריסת הרגל אינו אוסר ושלום אביך אשר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף