שו"ת הרא"ש/יט/ג

שו"ת הרא"ש ‏ יט ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יט - סימן ג

שאלה ילמדנו רבינו קנקנים של עץ צריכים מלוי וערוי או די להם בניגוב שדעת תלמידך נוטה שדי להם בניגוב כגת של עץ דרבי הוא דמפליג בין גת לקנקנים ורבנן לא מפלגי ורש"י ז"ל פי' בפרק אין מעמידין (כ"ט) קנקנים של חרס אלא שהרשב"א ז"ל כתב בתורת הבית שצריכין מלוי וערוי ויבא דברך רבינו ויורנו.

לגבי קינסא פירשו התוספות שאם יציתו בה אש גדול כל כך עד שיתחמם בחוץ די דקנקנים הללו של עץ כשזופתין אותן מכניסין בהן שלהבת מבפנים ומחממין אותן הרבה אלא שמתוך עביין אין החמימות נרגש מבחוץ כל כך יורנו רבינו אם יועיל או אם נחשב כקנסא ואם שניהם כאחד טובים רצוני לומר הניגוב והשלהבת שקושי גדול הוא להם המילוי והערוי ואם יבא דברך שיועיל להם ניגוב או ניגוב וחמום הנחה גדולה היא להם.

תשובה שאלת בקנקנים של עץ אם צריכין מלוי ועירוי או די להם בניגוב איני רואה להתירן בניגוב דתנן בע"ז (ע"ד) גת של אבן שזפתה מנגבה והיא טהורה ושל עץ רבי אומר ינגב וחכמים אומרים יקלוף את הזפת ובגמרא מייתי ברייתא הגת והמחץ והמשפך של גוים רבי מתיר בניגוב וחכמים אוסרים ומודה רבי בקנקנים של גוים שהם אסורים מה הפרש בין זה לזה זה מכניסו לקיום וזה אין מכניסו לקיום של עץ ושל אבן ינגב ואם היו מזופתין אסורין הילכך קנקנים הללו ששאלת עליהם אם מזופתין הם פשיטא דבעי מילוי וערוי ואם מכניסן לקיום אף אם אינן מזופתין בעי עירוי דעד כאן לא קא שרו רבנן בניגוב אלא גת ומחץ ומשפך דאין מכניסן לקיום אבל כל דבר שמכניסו לקיום אפי' לפי שעה גזרו בהו רבנן וצריכין עירוי ור"ת ז"ל התיר לשפוך מים רותחין לתוך חבית של עץ ולגלגלו עד שיגיעו המים בכלו ואף על גב דהוי עירוי ופחות מעירוי כיון דיין נסך בליעתו בצונן הקלו להתירו בעירוי כי האי וכן נוהגין בארצנו אבל בניגוב אין להתיר כלל דבניגוב אינו מפליט אלא מקנח ומנקה מה שעל הכלי.

ועל הקינסא בגמרא ר' אומר שבעינן שתרפה הזפת ורבי יצחק ז"ל כתב אם נתחמם מבחוץ פחות מזה מי רשאי להתיר הילכך יעשו ערוי או הגעלת מים רותחין כדברי ר"ת ז"ל ומה שרצית לדקדק דקנקנים איירי בשל חרס דומיא דגת ומחץ ומשפך אין הדמיון שוה דכל דבר שאין מכניסו לקיום יש לחלק דשל חרס בלעי טפי אבל בדבר שמכניסו לקיום אין חלוק בין של חרס בין עץ בין נאדות הכל צריכים עירוי ועל מה שפרש"י ז"ל בפרק אין מעמידין (כ"ט) דבקנקנים של חרס איירי התוס' הקשו עליו כמה קושיות והנהו כובי דאנסו דבי פרזק רופילא (ע"ז ל"ג) סתם גיגית הם של עץ והתירם בשכשוך לפי שאין מכניסן לקיום ובספר התרומות מצריך עירוי אפי' לכלי עץ זפותים שאין מכניסן לקיום ושלום כנפש אשר בה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף