שו"ת הרא"ש/יד/ג

שו"ת הרא"ש ‏ יד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יד - סימן ג

ואחר שאיבת המים מיד בתחילת הלילה יבדוק החמץ ולא יעשה דבר אחר עד שיבדוק ואפילו ת"ח ויש לו עת קבוע ללמוד בתחלת הלילה ידחה למודו עד שיבדוק וכל שכן שלא יאכל ולא יעשה שום עסק אחר כדתנן (פסחים ב') אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר לפי שאז בני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה ואף על פי שאור האבוקה גדול מאור הנר שהרי אמרו אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אפילו הכי אין לבדוק לאור האבוקה לפי שאין יכול להכניס לחורין ולסדקין שירא שמא ישרוף הבית ולכך נהגו באשכנז לבדוק בנר של שעוה ולא בנר של חלב לפי שירא שיטיף ממנה על הכלים ועל האוכלין ולא בנר של שמן לפי שירא שיטיף ממנו על הבגדים ויקח הנר בידו ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על ביעור חמץ ומיד יתחיל לבדוק ולא ידבר בין ברכה להתחלת הבדיקה וי"א שאין לבודק לדבר עד שיגמור הבדיקה ויש מוסיפין עוד שאם סח במילי דעלמא שלא מעין הבדיקה שצריך לחזור ולברך וכל זה איננו שוה לי אלא שיזהר שלא ישיח בין ברכה להתחלת הבדיקה ואחר שהתחיל לבדוק לא הויא שיחה הפסק להטעין ברכה מידי דהוי אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו דלא הויא שיחה הפסק אחר שהתחיל המעשה אלא בתפילין משום דברכה ראשונה קיימא נמי אהנחת תפילין של ראש ואם שח צריך לברך פעם אחרת להניח תפילין לפר"ת ז"ל ולפרש"י ז"ל כיון דתרי מצות נינהו ולא מעכבי אהדדי ואם לא שח אין צריך לברך על מצות תפילין א"כ הוי היסח הדעת ומיהו לכתחלה טוב ליזהר שלא יעסוק בשיחה בטלה כדי שישים אל לבו לבדוק בחדרים ובעליות ובכל מקום שמכניסין בו חמץ ואם בעל הבית אינו יכול לטרוח ולבדוק בכל מקומות הבית יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שמברך ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו על סמך ברכת בעל הבית כדתניא בתוספתא דברכות י' שעשו מצוה אחת אחד מברך לכלן.

והא דלא מברכין עליה שהחיינו אף על גב דבאה מזמן לזמן אומר אני כיון דמצוה זו אינה אלא לצורך הרגל לתקן את הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד סמכינן ליה אזמן דרגל מידי דהוה אעושה סוכה ולולב לעצמו שמחויב לברך שהחיינו על עשייתו אלא דסמכינן אזמן דרגל ויבדוק בכל המקומות שרגילין כל השנה להכניס שם חמץ כגון אוצרות יין שמסתפקין מהם לפי שפעמים שהשמש עומד באמצע הסעודה להביא יין ובידו פרוסת לחם ושוכחה שם וכללו של דבר כל החדרין והעליות צריכין בדיקה מטעם זה דלפעמים אדם נכנס בהן וחמץ בידו וכן חורי הבית שהן למעלה מג' טפחים ואין גבוהין יותר מקומת אדם וכן זיזין הבולטין מהכותל כשיעור זה צריכין בדיקה חור שבין אדם לחברו זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטל בלבו חור שבין יהודי לארמאי אין צריך לבדוק (עוד) שלא יחשדנו הגוי בכשפים ואף על גב דשלוחי מצוה אין ניזוקים היכא דשכיח היזקא שאני ואחר שגמר יאמר כל חמירא דאיתיה ברשותאי דלא חזיתיה ודלא בערתיה להוי חשיב כעפרא דארעא ואז הוי הפקר ולאו דידיה ולא עבר בבל יראה ובל ימצא ויקבוץ כל החמץ הנשאר בביתו וישימנו במקום משתמר מעכברים כגון בתיבה או יתלנו באויר והכי איתא בירושלמי כיצד הוא עושה בו כופה עליו הכלי כפה עליו ולא מצאו אומר אני יד נטלתו לא כפה עליו כלי ולא מצאו צריך לבדוק אותו בית ולסוף ד' שעות ביום יוציא כל החמץ מהבית ויבטלנו ואף על פי שבטלו בלילה אחר הבדיקה חוזר ומבטל שנית בשעה שמוציאו מהבית לפי שקונין פת גם ביום וגם הפת שביטל בלילה חוזר וזוכה בו כשהוא אוכל הילכך טוב שיבטל פעם שנית כל החמץ הנשאר בבית ומה שאין מברך על ביעור חמץ בשעה חמשית שמוציאו מהבית והוא מצוה מהתורה דכתיב ביום הראשון תשביתו שאור ודרשינן בפרק קמא דפסחים (ה’) דיום הראשון הוא ארבעה עשר ואומר אני דהוצאת חמץ מהבית קודם זמן איסורו לא נפיק מתשביתו דהא לרבי עקיבא דתשביתו היינו שריפה ולא צותה התורה לשרפו אלא לאחר שכבר נאסר מידי דהוה אנותר אבל בעוד שמותר באכילה למה ישרפוהו ומה שמוציאין אותו מהבית היינו שלא יבוא לאכלו ואין מפורש בזה מצות עשה מן התורה שיהא מצוה לברך עליו ומן הראוי היה שיברך קודם בדיקה על בדיקת חמץ ותקנו לומר על ביעור חמץ לפי שאחר הבדיקה הוא מבטל והיינו ביעור לחמץ שאין ידוע לו ומצניע הידוע לו ואוכל ממנו עד שעה חמישית ואז מבערו מן הבית וכל עסק זה נגרר אחר ברכה של הבדיקה שהיא תחלת הביעור ונגמר בשעת הביעור ואין צריך לשרוף החמץ אלא נותנו לגוי או זורקו לכלבים דאין חמץ טעון שרפה אלא לאחר (שש) שכבר נאסר.

ואחר שהוציא החמץ מהבית והצניע כל כלי החמץ אז מתחילין לתקן ענין אפיית המצות ומודדים את הקמח במדה שמחזיק מ"ג בצים וחומש ביצה והיא שיעור חלה והרוצה לשער מדה זו מביא קדירה ונותנה לתוך הקערה וממלא הקדירה מים ונותן לתוכה מ"ג בצים והמים היוצאין מהקדירה כלי המחזיק אותם היא המדה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף