שו"ת הרא"ש/יג/י

שו"ת הרא"ש ‏ יג י

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יג - סימן י

עוד ילמדני אדוני מעות של תלמוד תורה אם מותר להלוותן על בית בנכייתא בלא שכר שהרי כמה גדולים פסקו שאפי' לכל אדם מותר בנכייתא הן בית הן שדה ואפי' לדברי האוסרין לא גרע אלו לתינוקות של בית רבן ממעות יתומים שמותר להלוותן קרוב לשכר ורחוק להפסד ואף אם יהא אסור היכא שנעשה כבר ולקחו שכירות הבית בכל שנה בנכייתא אם יש לגבות השכירות בקרן הוי כההיא דאמר כל סלוקי בלא זוזי אפוקי ממונא הוא אף כי לא הוי כשיעור זוזי.

תשובה מעות של הקדש או של יתומים מותר להלוותן ברבית דרבנן ומשכנתא בנכייתא אפי' לדברי האוסרים בבית אינו כי אם רבית דרבנן ומותר.

[עוד ילמדני רבינו ראובן שחלק נכסיו והניח קרקע לבתו לנדוניא בתנאי שאם תמות קודם הנישואין שישאר הקרקע להקדש וחלתה חולי מות וכדי להפקיע מיד הקדש הקרקע הלכו קרוביה והושיבוה במטה בחוליה עם חתנה ועשה ז' ברכות כדי שירשנה ומתה מחולי זה ולא קרב אליה הורני אם יורש זה ונראה דלא אף על גב דמצינו שהבעל יורש את אשתו קודם שיכנס לחופה כגון שמסרה האב לשלוחי הבעל או לבעל עצמו ומתה בדרך התם היתה ראוי' לביאה הכא לא היתה ראויה לביאה מידי דהווה הנכנס לחופה ופירסה נידה ועוד דמי להא דאמרינן (יבמות ק"י) הוא עשה שלא כהוגן כו'].

[תשובה על קרקע שנתן ראובן לבתו נראה שאין באותה חופה כלום חדא כמו שכתבת כיון שלא היתה ראויה לביאה ועוד דאזלינן בתר דעתו דראובן שרצה לעשות טובה לנשמתו ליתן להקדש ולא שירשוהו יורשיו רק כדי לינשא בו בתו וכל שכן שלא היה בדעתו שיבא איש נכרי ע"י הערמה הילכך אומר אני דמוכח הוא שהקרקע בא להקדש.]

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף