שו"ת הרא"ש/ח/ז

שו"ת הרא"ש ‏ ח ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ח - סימן ז

עוד ילמדני ראובן ששהה עם אשתו יותר מעשרים שנה ולא ילדה והוא כדי לידע אם העכבה ממנו לקח אשה אחרת בקידושין כמנהג הארץ הזאת ונתעברה ממנו ושוב נשאה והכניסה לחופה ועיקר דירתו היה עם הראשונה וכאשר ילדה השנייה נתן לה שכר היניקה ומת הילד ופסק מלזונה תבעתו בדין השביעו הדיין להיות עמה ולזונה וזה לשון השבועה שישים בית דירה לפלונית וידור עמה ביום ובלילה בלא שום עלילה וכל מה שירויח שיביאנו לבית שהוא דר עמה ויוציאנו ביציאתם בצורך אכילה ושתייה ושאר הוצאות הצריכין לה ושיתן לה מלבושים כפי יכולתו ע"כ ועמדה עמו כמו ששה חדשים שלא נתן לראשונה כלום ואין בידו לפרנס שתיהן ועתה תובעת הראשונה שאר כסות ועונה ואם היה יכול להיות עם הראשונה מצד הדין יראה שלא נשבע לבטל עונתה אף כי נשבע שידור עמה ביום ובלילה מכ"מ לא קבל עליו שלא יצא מן הבית אלא יצא ויקיים עונתה ויחזור אמנם על המזונות יראה שנשבע לעבור מה שקבל עליו כי לא היתה ידו משגת לפרנס שתיהן ויראה שלא תחול השבועה אמנם לפי תנאי הכתובה שכותבין אם עבר ונשא וכו' שיתן לה גט וכתובה יראה שחלה השבועה ויוציא הראשונה אמנם אם רוצה לישאל על השבועה הורני אם יוכל לעשות בלא דעת השנייה כי עשתה לו טובה כי נתחייב לה מעות ממזונותיה ופטרתו בשביל שבועה זו גם מתחרט על שבועתו ואומר שאיימו עליו ליתנו בבית הסוהר על מה שנתחייב לה ומתוך הדחק נשבע לה עד הנה אני נושא ונותן אם היתה הראשונה בת בנים הואיל ואינה כן בלאו הכי היה חייב להוציאה מדרך הגמ' אמנם אינם נוהגים כן אבל בנדון זה שכבר נשא אחרת וגם נשבע הורני מה נעשה אם נאמר לו לגרש הראשונה הואיל ואין לו ספוק לשתיהן ואם יגרשנה מה יתן לה מנה או מאתים או יותר כי כתובתה מרובה עם נדונייתה וצריך לעשות עליו שטר חוב כי אין בידו מאומה ופועל ידיו אין מספיק להוצאת ביתו א"כ מתי יפרענה.

תשובה עונתה יכול לקיים אף על פי שנשבע שידור עמה ביום ובלילה יכול ליכנס לביתה ולשמש עמה כי לא נשבע שלא יכנס לבית אחרת אלא שתהא עיקר דירתו בביתה והוא הולך ובא בעיר לאיזה בית שירצה גם לבית הראשונה יכול ליכנס ולשמש עמה לקיים זמן עונתה לפי מה שהוא אדם גם כי אינו יכול להיות עמה בקבע יום ולילה בשביל זה לא יוציא דלא אשכחן אלא האומר אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה אף על פי דתנן בפרק אף על פי (ס"ה) גבי המשרה את אשתו ע"י שליש אוכלת עמו מליל שבת לליל שבת ומפרש בגמרא מאי אוכלת תשמיש אורחא דמילתא הכי הוא ולא שתוכל האשה לתבעו בדין הילכך בשבועה זו אין בה ביטול עונתה וחלה השבוע' לדבר זה אבל מה שנשבע שיוציא לפרנסה מכל מה שיזדמן לידו עם השנייה כל מה שירויח לדבר זה לא חלתה שבועה כי כבר היה משועבד לראשונה ומחויב נמי לפרנס השנייה אף על פי ששעבוד הראשונה קדמה הילכך כל מה שיש לו יותר על כדי חייו יתן חצי לזו וחצי לזו ואין היתר לשבועתו כיון שנשבע לה על טובה שעשתה לו במחילת הממון ואם הראשונה תובעת גט צריך לגרשה כיון שאין לו לפרנס שתיהן ויכתוב שטר עליו ככל הכתוב בשטר כתובתה כתובה ונדוניא ותוספת וכאשר תשיג ידו יפרע.

שאלתיו שנית הראשונה אינה תובעת גט אלא מזונות ורואה אני שאינך מגרע כחה אף כי אינה בת בנים וכי אינה יולדת ושאלתיך למה לא תחול השבועה על הממון הואיל ויכול לקיים שבועתו ולקיים תנאי הראשונה שאם עבר ונשא וכו' ועוד שאלתיו למה מחויב לפרנס השנייה הואיל והיה משועבד לראשונה.

תשובה אין לגרוע כח הראשונה במה שאין לה בנים כיון שלא הוחזקה בשלשה אנשים ואף על פי שיש לו בנים מאשה אחרת שמא לא זכה להבנות ממנה וכן מוכח בפ' הבא ע"י (ס"ה) ת"ר נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נשאת לשלישי ולא היו לו בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצי אמרי לה איגלאי מילתא דאת הוא דגרמת מדלא מיבעיא ליה אם נשאו מראשון (ס"א אם נשאה הראשון והשני וילדה מהו דליתבעה) ומשני מהו דליתבעה כתובה דאיגלאי מילתא דאת גרמת אלמא דלא אמרינן איגלאי מילתא אלא א"כ הוחזקה בשלשה אנשים דתלינן שמא לא זכו להבנות ממנה ואף על פי שר"י ז"ל תירץ על ההיא דהוא אמר מינה והיא אמרה מיניה אמר רבי אמי (שם) דברים שבינו לבינה היא נאמנת ושקיל וטרי בה ר"י במאי קא מיירי אי בששהתה עמו עשר שנים למה לי למימר טעמא דאינו יורה כחץ אפילו יורה כחץ נמי יוציא ויתן כתובה לפי שלא זכה להבנות הימנה ואי לא שהה ניחוש דילמא נתנה עיניה באחר כהאי דשילהי נדרים (צ"א) ומאריך הרבה וכתב וקצת יש לומר דמיירי בשיש לו בנים מאשה אחרת הילכך אין לתלות בעונש שלו אלא אית לן למימר דאיהי לא זכתה ליבנות ממנו ולכך צריכה טעמא דיורה כחץ ולא סמכינן אהאי שנויא דאי' תמן שנוייא אחריני וכל הסוגיא מוכחת דלא גרע כחה בין לענין מזונות בין לענין כתובה אף על פי שיש לו בנים מאשה אחרת כל זמן שלא הוחזקה מג' אנשים.

ומה ששאלת למה לא תחול השבועה על הממון וכו' מה קיום תנאי הוא אחרי שאין לו לפרוע כתובה כי התנאי הוא שיוציאנה בגט ויתן לה כתובה.

ומה ששאלת למה מחויב לפרנס השנייה הואיל והיה משועבד לראשונה מה קדימה שייך במזונות ופרנסה יכול לשעבד עצמו לכמה אנשים גופו של אדם יכול לשעבד לכמה חובות ולא שייך קדימה אלא בשעבוד מקרקעי ושלום אביך אשר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף