שו"ת הרא"ש/ג/טו
שו"ת הרא"ש 
ג טו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל ג - סימן טו
ששאלת המגיה ס"ת והגיה התיבה ובעודו הדיו לח הוצרך לגלול ס"ת ונטל בקולמוס הדיו שכתובה כדי שתתייבש התיבה מהר ולא תמחק היש בזה משום אכחושי מצוה אין בזה בית מיחוש דלא דמי למדליק נר חול מנר מצוה דהתם שואב השני מן הראשון ומכחישו אבל הכא כיון שנכתבה התיבה אינה נכחשת בנטילת מקצת הדיו כדי שתמהר להתייבש ואף בנר אם היה מכחישו בלא שישביח נר חול ממנו לא מצינו שום איסור בזה אלא אסור להשביח נר של חול בהכחשת נר של מצוה.
ומה שאמר רבי מצליח דשלמה האמור בשיר השירים אינו נמחק לפי שהוא קדש כדאמרינן בפרק שבועת העדות (ל"ה) כל שלמה האמור בשיר השירים קדש לא כיון יפה דמאי קדושתו דמפרשינן ליה למי שהשלום שלו ואין זה שם שבשביל זה יהא אסור למוחקו דשלום עצמו הוא שם ויש בו קדושה כדאמרינן בפרק קמא דשבת (י’) דבבתים הפנימיים של בית המרחץ אין בהם שאלת שלום וקאמר התם מסייע ליה לרב המנונא דאמר רב המנונא משמיה דעולא אסור לאדם ליתן שלום לחבירו בבית המרחץ שנאמר ויקרא לו ה' שלום ולא מצינו מי שאוסר למחוק שלום[1] ובכל אגרות כתובים שלום וזורקין ונמחקין ואעפ"י ששלום הוא שם כדקאמר התם אלא מעתה הימנותא נמי אסור למימר בבית המרחץ משום דכתיב האל הנאמן וכ"ת ה"נ והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב שרי ליה לאיניש למימר לחבריה הימנותא בבית המרחץ התם שם גופיה לא איקרי נאמן דכתיב האל הנאמן ומתרגמינן אלהא מהימנא הכא שם גופיה איקרי שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום והקשה ר"י ה' שלום שם גופיה נמי לא איקרי שלום אלא שנקרא כך על שם שעושה השלום ומתרגמינן דעביד שלמא ותירץ מדלא כתיב ה' שלמן משמע דשם גופיה איקרי שלום הרי מוכיח דאף על פי שהשם עצמו נקרא שלום כיון שאינו שם העצם אלא על ידי הפעולה נקרא כך הוה ליה כמו הגדול הגבור והנורא האדיר האמיץ והחזק חנון ורחום ארך אפים ורב חסד שנמחקין וכל שכן שלמה שאינו קדוש אלא בשביל שהשלום שלו שהוא נמחק.
- ↑ עי' ש"ך (יורה דעה סי' רעו ס"ק טז) שהביא דברי הרא"ש כאן להלכה. ועי' ברכי יוסף (או"ח סימן פה סק"ח) שהעיר על הרא"ש, וכן על מה שראה בחידושי הריטב"א על שבת (י:) שכתב בשם התוספות ש'שלום' הוא מהשמות הנמחקים, מדברי התוספות בסוטה (י.) שמדבריהם מבואר ששלום הוא מהשמות שאינם נמחקים, ואסור למוחקו. ועל מה שכתב הרא"ש שבכל אגרות כותבים שלום וזורקין ונמחקין, הביא הברכ"י מה שראה בחידושי הר"ן כתבי יד על מסכת שבת (שם) שכתב בשם רבינו יחיאל, דמהכא [- היינו מדברי הגמרא בשבת] שמעינן דאסור לכתוב באגרת שלומים 'שלום', דשם קדוש הוא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |