שו"ת הרא"ש/ב/ד

שו"ת הרא"ש ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ב - סימן ד

וששאלת בכרם הנטוע על הגג ובנין הכרם כך הוא בנה תחלה הגג בקורות גדולות ובנסרים מדובקין זה בזה ואחר כך רצפו כלו ברובדין של אבן ומלאו עפר ונטע כרם וראית לדמות לעציץ שאינו נקוב שפטור מן התרומה וכן יהיה פטור מן הערלה.

תשובה יראה לי דכל כה"ג חייב בתרומה ובערלה דלא איירי בגמרא לפטור אלא מן הזרוע בדבר המטלטל כגון עציץ וספינה דלא הוי זרוע בארץ ואין דרך לזרוע כך ולא חייבה התורה להפריש מעשר אלא תבואת זרעך כדרך שהעולם זורעין והיוצא השדה שנה שנה וגו' ואין דרך לזרוע בדבר המטלטל אבל כשהוא נקוב חשוב כמחובר לארץ כי השרשים יונקים יתקיימו מלחלוחית הארץ וקרינן ביה היוצא השדה וגם דרך לזרוע כך וכן לענין שבת תנן בפ' המצניע (צ"ה) התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור וכן לענין טומאה והכשר חשוב נקוב כמחובר ושאינו נקוב כתלוש משום דכתיב גבי טומאה על כל זרע זרוע אשר יזרע כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה ואין דרך לזרוע בעציץ שאינו נקוב בתלוש הילכך הוי כתלוש לכל מילי אבל בנדון זה שמילא הגג עפר ונטע בו כרם שהוא דבר קבוע עדיף טפי מעציץ נקוב ואפילו לרבי שמעון דמדמי עציץ נקוב כתלוש לכל מילי לבד מלענין טומאה בפרק המצניע בסופו (צ"ה) מודה הכא דהוי כמחובר לכל מילי כיון שהוא מחובר וקבוע ויונק מן הארץ והאויר שתחת הגג לא מחשיב ליה כתלוש וגם דרך העולם לזרוע כך כדאיתא בפרק הבית והעליה (קי"ז) וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגנה אחת על גביו ונפחת הרי בעל הגנה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כיפין ועוד תנן (בפרק בתרא דמעשרות מ"ב) בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא נפלה עליהם מפולת והן מגולין הרי אלו כנטועין בשדה אלמא חזינן אפילו מפולת שנפל עליו מאליו ובעליה הוי כנטוע בשדה כ"ש המכוין ליטע בגג דחשיב כמחובר גמור לכל מילי לערלה ולתרומה ולהכשר ולטומאה והתולש בשבת ממנו חייב והא דגרסינן בפרק כל הקרבנות (מנחות פ"ד) תני חדא שבגג ושבחורבה ושבעציץ ושבספינה מביא וקורא ותניא אידך מביא ואינו קורא בשלמא לר"ל גג אגג לא קשיא הא בגג דמערה הא בגג דבית חורבה אחורבה לא קשיא כאן בחורבה עבודה כאן בחורבה שאינה עבודה אלמא בגג דבית מביא ואינו קורא היינו דוקא לענין בכורים דבעינן משבח ארצך מידי דהוה אתמרים שבהרים ופירות שבעמקים שאין מביאין מהם ביכורים וקאמר ר"ל שאם הביא קדשי וכן בגג דבית אף על גב דהוי כמחובר מ"מ אין הפירות מובחרים מידי דהוה אחורבה שאינה עבודה שמביאין ממנה ביכורים ואין קוראין אף על גב דמחובר גמור הוא ועוד נראה להביא ראיה גמורה משם דגג חשיב מחובר אפי' לענין ביכורים וקרי' ביה על האדמה אשר נתת לי דגרסינן התם אלא לרבי יוחנן קשיא תנאי היא דתניא (מנחות פ"ה) שבגג ושבחורבה מביא וקורא ושבעציץ ושבספינה אינו מביא כל עיקר ורבי יוחנן דס"ל דאם הביא לא קדש ס"ל כהאי תנא דאמר שבעציץ ושבספינה אינו מביא כל עיקר ומ"מ תיקשי לרבי יוחנן מגג וחורבה דלא אשכח בהו תנא דקאמר אינו מביא כל עיקר אלא חד תנא אומר מביא וקורא ואידך קאמר מביא ואינו קורא ותיקשי לרבי יוחנן דאמר בתמרים שבהרים ופירות שבעמקים אם הביא לא קדש ומדקאמר בגמרא לעיל בשלמא לר"ל לא קשיא כאן בגג דמערה כאן בגג דבית וכו' אלא לרבי יוחנן קשיא אלמא מדמי גמרא גג ומערה לתמרים שבהרים ופירות שבעמקים ופריך מינה לרבי יוחנן ולא תירץ כלום אלא ע"כ צרכינן למימר דעיקר פירכא דפריך לרבי יוחנן הוי מעציץ וספינה דדמי לתמרים שבהרים ופירות שבעמקים אבל גג וחורבה פירותיהן עדיפי טפי מתמרים שבהרים ופירות שבעמקים ומביאין מהם ביכורים וקורין לחד תנא ולאידך תנא מביא ואינו קורא והאי דקאמר בגמרא בשלמא לר"ל לא קשי' כאן בגג דמערה כאן בגג דבית וכו' ודאי לר"ל דמצי לפלוגי וליישב כל הברייתות אליבא דידי' נחית בגמרא לפרשם ולישבם אליבא דידיה והאי דקאמר אלא לרבי יוחנן קשיא לא קאי כי אם בעציץ וספינה אבל מגג וחורבה לא קשיא לרבי יוחנן כדפרישית לעיל ולהכי לא תירץ אלא מעציץ וספינה ותו לא מידי ושלום כנפש אשר בן הר"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף